ספר יראים · סימן שצ״ט, פ״ג

ואם נכתבו האותיות כדינם ונמחקו או נקרעו מייתינן ינוקא דלא חכים ולא טיפש ואי קרי להו כמעיקרא שירי מצוה הן וכשירין והכי אמרי' במנחות פ' הקומץ רבה (מנחות כ"ט ב') ראמי בר תמרי דהוא (חמוה ד)רמי בר דיקולי איפסיקא ליה וי"ו דויהרג בנקיבה אתא לקמיה דר' זירא א"ל זיל אייתי ינוקא דלא חכים ולא טפש אי קרו ליה יהרג פסול ואמר ר' זירא (שם ע"א) לדידי מיפרשא לי מיניה דרב יהודה ניקב תוכו של ה' כשרה ניקב ירכו אם נשתייר בו כשיעור אות קטנה כשר ואם לאו פסול פי' אות קטנה כמו יו"ד דבהכי קרי ליה ינוקא דלא חכים ולא טיפש בדמעיקרא. וה"ג לטטפות לטטפת ולטוטפות וכן מצא ר' בספרים מדוייקים. וצריך ליתן ריוח בין תיבה לתיבה כמלא אות קטנה (מנחות ל' א') פי' יו"ד ובין אות לאות כמלא חוט השיער ורוב התיבה בתוך הדף פי' בתוך הסרגול שהלכה למשה מסיני הוא לסרגל תפילין מד' רוחות כדאמרינן בגיטין (ו' ב') אמר ר' יצחק שתים כותבים בלא שרטוט שלש אין כותבים בלא שרטוט פי' מארבע רוחות והא דאמרינן במנחות (ל"ב ב') הלכתא תפילין לא בעי שרטוט (מזוזה בעי שרטוט הכי פי' תפילין לא בעי שרטוט בין שורה לשורה אלא מד' רוחות כשאר כתבי הקדש) מזוזה בעיא שרטוט בין שורה לשורה ולפי שפרשיות של מזוזה כתובות בתפילין הוצרך לומר תפילין לא בעי שרטוט שמעתי פירוש אחר אבל זה שמעתי מרבינו יעקב ז"ל ועיקר.