ספר יראים · סימן קמ״א, ג׳

יען לשאול דבתמורה פ"א (י"א ב') שמעינן לרבא ולרב חסדא איפכא דתניא ר' יהודא אומר האומר רגלה של זו עולה אין כולה עולה ואמר רב חסדא מודה ר' יהודא בדבר שעושה אותה טריפה ורבא אמר בדבר שעושה אותה נבלה. מאי איכא בין רבא לרב חסדא איכא בינייהו טרפה היה רב חסדא סבר טרפה אינה חיה ורבא סבר חיה. איכא לתרוצי, אליבא דרבי יהודא פליגי בתמורה. רב חסדא קיבל מרבותיו דסבר ר' יהודא טריפה אינה חיה ורבא קבל מרבותיו דסבר ר' יהודא טריפה חיה ואינהו לא סבירה להו אלא כדאיתא סוגיא בבכורות ומסקינן התם כרב הונא דאמר אפילו אזנו כדאמרינן (ג' ב') רב מרי בר רחל אקני ליה לאונייהו לגוים ואסר להו בגיזה ועבודה וכלו חיותא דרב מרי ומסקינן משום דכ"ע לא ידעי לאקנויי קנין נטור כוותיה ואתו לידי תקלה מ"מ למדנו אלמלא תקלה דטעותא דעלמא בקניין אוני מפטרי ולא שנא באם ולא שנא בעובר ואיזהו קניין שהיה נעשה דלא חיישינן לטעותא שהיה מקנה לגוים עובר בכור והיה אומר לגוי משוך פרה זו לאוני עוברי דכי האי גוונא קני דאפילו למ"ד אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם כגון פירות דקל ה"מ באומר פירות דקל אני מוכר לך אבל דקל לפירותיו קנה דהא דקל איתיה בעולם ובקניין זה טעו אינשי דסברי שאין חלוק בין פרה לאוני עוברה אני מוכר לך בין אוני עובר פרתי אני מוכר לך (ו)ההוא לא קני דקימ"לן כרבנן דאמרי אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם. מיהו להקנות אוכל בקנין דלא אתי למטעי דליכא תקלה בקנין אוני די כגון שמשך הגוי פרה לקנות אוני פרה או היתה פרה מעוברת ומשך פרה לקנות אוני עובר דעובר דבר שישנו בעולם חשבינן ליה לענין להקנות שנידון העובר המונח במעי אמו כחתיכת בשר אבל עובר אינו נידון כילוד שבא לעולם שיוכל לקנות דכחתיכת כשר דמי דניקנית ואינה קונה והיינו דאמרינן בב"ב פ' מי שמת (בבא בתרא קמ"א ב') המזכה לעובר לא קנה וטעמא שאינו בעולם לקנות אבל אי הוי דבר הנקנה כגון עובר פרה נקרא ישנו בעולם להקנות ליו. אפילו לר' מאיר דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם ההיא דמזכה לעובר לא קנה ומסקינן התם אפילו לר' מאיר וטעמא דאפילו [ל]ר' מאיר לא אמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם אלא באומר תקנה כשיבאו לעולם אבל אי מקנה קודם שיבאו לעולם לא קנה, דהא אינו בא לעולם ומה יקנה. והיינו דאמרינן (יבמות צ"ג א') בהמוכר פירות דקל לחברו פי' שאמר לו קנין זה שאני מקנה יקנה לך לכשיבאו לעולם שיהיו לך עד שלא באו לעולם יכול לחזור בו משבאו לעולם אינו יכול לחזור למ"ד אדם מקנה דבר שלא בא לעולם וכענין המזכה לעובר ואינו מזכה אלא לכשתלד ויהיה ראוי לקנות קנה ואפילו לר' מאיר ומ"ד התם לכשתלד לא קנה סבר דלכשתלד משמע סמוך כשתלד דעדיין קטן הוא וסבר כמ"ד זכין לקטן. ופלוגתא דר"א ור' יהושע בפ' מי שמת (בבא בתרא קנ"ו ב') הלכתא אינו ראוי לקנות. ולפי פי' שפירשתי אין להקשות על ההיא דמי שמת דאמר דמודה ר' מאיר המזכה לעובר לא קנה וטעמא קאמר דאימור דקאמר ר' מאיר לדבר שישנו בעולם לדבר שאינו בעולם מי אמר. ואין להקשות מההיא דתניא האומר לאשה הרי את מקודשת (לי) לאחר שאתגייר לאחר שתתגיירי ר' מאיר אומר הרי זו מקודשת דלדבר שאינו בעולם פי' שאמר לו קנה מיד כשיבאו לעולם. אבל אם אמר לו בעוד שאינו בעולם אני מזכה לו שיועיל לזכות לכשיבאו בעולם דהיינו כמו לאחר שאתגייר קנה לר' מאיר כאשר פירשתי למעלה. וקימ"ל בע"ז פ' אחרון (ע"א א') ובבכורות פ"ב (י"ג ב') דמשיכה בגוי מישראל קונה ולא כסף דקימ"לן כר"י דאמר דבר תורה מעות קונות ומיעט הכתוב או קנה מיד עמיתך מדכתיב עמיתך למדנו שאין קנין גוי ועמיתך שוה הלכך דרשינן לעמיתך בכסף הא לגוי במשיכה ולא קימ"לן כריש לקיש דאמר משיכה מפורשת מן התורה. דאמרינן ביבמות בהחולץ (ל"ו א') בכולי תלמודא ריש לקיש ור' יוחנן הלכה כר"י לבד מתלת דמפרש התם. הלכך הרוצה להפקיע פטר חמור מקדושת בכור יקנה לגוי במשיכה [במשיכה] אוני פרה או אוני עובר אם כבר נתעברה הפרה אבל אם לא נתעברה הפרה אע"ג דפרה לאוני עוברה קנה לא יעשה כן דכי האי גונא אתי למיטעי ואיכא תקלה ולהכי כלו חיותיה דרב מרי ולא כתב רבנן שפי' דרב מרי במשיכה קונה ודין גוי בכסף והא ליתא דהא משיכה בגוי קנה קימ"לן כאשר פרשתי למעלה. והא דאמרינן בקדושין פ"א (י"ד ב') אשכחן גוי הואיל וכל קנינו בכסף קניינו בעבד עברי קאמר דכתיב בישראל הנמכר לגוי מכסף מקנתו אבל בשאר דברים אין כסף קונה בגוי אלא משיכה כדפרשינן: