פסקי חלה · סימן ב׳, ח׳

ולענין צירוף התנור דפליגי ר' יהושע ור' אליעזר, איפשר היה לומר דר' יהושע תנור ולא סל קאמר, משום דכל שנצטרפו בתנור קודם גמר אפייתן לא מהני צירוף סל דמאי דהוה הוה, ולר' אליעזר אפילו הסל מצטרף וכל שכן תנור. ואיפסיקא הילכתא כר' אליעזר (פסחים שם. נדה ח, א). והאי דקא (תני) אמרינן התם דעבדי כר' אליעזר הוא הדין וכל שכן דהוו מצו אמרי דעבדי כרבי יהושע, אלא דניחא ליה טפי למימר כרבי אליעזר דיהיב שיעור זמן טפי. ועוד דזמנין שאין התנור מחזיק כל כך. אבל בירושלמי במסכת חלה (פ"ב ה"ב) גרסינן אית תניי תני הסל מצרף ואין התנור מצרף, אית תניי תני התנור מצרף ואין הסל מצרף, וכיון שכך מסתברא דבחלת הארץ דאורייתא בין בסל בין בתנור מצטרפין וחייבין בחלה מספק, אבל בחוצה לארץ דוקא בסל כר' אליעזר, אבל בתנור לא דדילמא דוקא בסל קאמר אבל לא בתנור. וכבר איפסקא הלכתא כרבי אליעזר, הרב ר' משה ז"ל כתב (הל' בכורים פ"ו הט"ז) אבל התנור אינו מצרפן, ולא חילק בין בארץ בין בחוצה לארץ, ולא ידעתי מי הביאו לידי כך. דברים אלו שאמרנו שהסל או נשיכת עיסה מצטרפת לא אמרו אלא באשה אחת, והיא שאינה מקפדת על חילוק עיסתה, דתנן (פ"ד מ"א) שתי נשים שעשו שני קבין כלומר זו לעצמה וזו לעצמה ונגעו זה בזה, כלומר אפילו בנשיכה אפילו הן ממין אחד פטורים , ובזמן שהן של אשה אחת מין במינו חייב שלא במינו פטור, ומין במינו דקתני חייב או בנשיכת העיסה או בצירוף סל דוקא כדאמרן, וכדתנן באידך מתניתין (פ"ב מ"ד). וגרסינן בירושלמי (פ"ד ה"א) סתם אשה אחת אינה מקפדת שתים מקפידות הן, אשה אחת שהיא מקפדת עשו אותה כשתי נשים, שתי נשים שאינן מקפידות עשו אותן כאשה אחת, אם אינה מקפדת למה היא עושה אותה בשתי מקומות, אמר ר' יונה [בשאין לה מקום ללוש, מילתיה דרבי יונה אמר היה לה מקום היכן ללוש והיא עושה אותן] בשתי מקומות מקפדת היא. נקי וקיבר מקפדת היא, אמר רבי אלעזר שתי דעות עשו אותן כשתי נשים.