ואפשר שהרב ז"ל מפרש דר' אליעזר ור' יהושע איירי בכעכין ובשאר ככרות שהן כעין כעכין שאינן נושכות זו מזו, ורבן שמעון בן גמליאל איירי בככרות הנושכות ולא פליגי. וקיימא לן כרבן שמעון בן גמליאל דלא אשכחן מאן דפליג עליה. והא דתנן במתניתין עד שישוכו אפילו לאחר אפייה קאמר ולא גריס הרב ז"ל בדברי ר' אליעזר אף הרודה אלא הרודה, ותנא קמא סבר שהכל תלוי בנשיכה אבל סל בלא נשיכה לא מעלה ולא מוריד, ור' אליעזר אליבא דר' יהושע בן לוי סבר דתרתי בעינן נשיכה וסל בככרות של בבל ור' אליעזר לקולא, וכדאסיקנא (פסחים שם) אמר ר' חנינא אפילו כעכין ר' אליעזר לחומרא או נשיכה בככרות של בבל או כעכין וצירוף סל קאמר. זה נראה לי להעמיד דברי הרב ז"ל אף על פי שהוא דחוק מאד שנמחוק גירסת הספרים שכתוב בהן אף הרודה, ועוד שנפרש שר' אליעזר ור' יהושע לא דברו אלא בכעכין דוקא. ועוד דלר' יהושע בן לוי ודאי ר' אליעזר חולק הוא על רבן שמעון בן גמליאל דהא אף ככרות הנושכות בעי צירוף סל, וכיון דאליבא דר' יהושע בן לוי פליגי עליה דרבן שמעון בן גמליאל אנן [מאן לימא לן] דלא פליגי.
פסקי חלה · סימן ב׳, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך פסקי חלה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.