מנחת חינוך · סימן צ״ט, ק״ח

ובח' בגדים עובד הכה"ג תמיד אך ביוה"כ בעבודה המבואר פ' אח"מ עובד בד' בגדים ונקראי' בגדי לבן. ומבואר בתורה פ' אח"מ כתונת בד כו' ומכנסי בד ובאבנט בד ובמצנפת בד והיו כל הבגדים הללו כמו הבגדים שעובד כל השנה וככה"ד. אך כבר כתבתי דיש דיעות דקצת חילוק בין בגדי כה"ד לכה"ג בכתונת דכה"ג היה משובץ וכן המצנפת היה קצת חילוק אם כן הג' בגדים של יוה"כ היינו כתונת מכנסים ומצנפת היו ככל ימות השנה של כה"ג אך באבנט היה חילוק דכל ימות השנה הי' האבנט מד' מינים תכלת וארגמן ותולעת שני ושש וביה"כ היה משש לבד כמבואר בתור' להדיא ובאבנט בד יחגור. ויש עוד חילוק לשיטת הר"מ בהי"ד שכתב כ"מ שנא' שש חוט כפול ששה ומקום שנאמר בד אם היה חוט א' לבדו כשר ומצוה מן המובחר שיהיה חוטן כפול ששה ויצא לו מסוגיא דזבחים עי"ש. אם כן בבגדי יוה"כ של כה"ג בבגדי לבן אינו מעכב אם אין חוטן כפול ששה ובה"ג כתב ביוה"כ כו' כתונת ומכנסים ואבנט ומצנפת כו' וחוטן כפול ששה צ"ל שהוא למצוה וסמך אמ"ש בהי"ד דאינו מעכב אך דעת רש"י דמעכב תמיד חוטין ששה אף בבגדים שנאמר בד עיין זבחים ובכ"מ ובמ"ל פלפל בזה. וע' מש"ל דעת הר"מ דאבנטו של כה"ג בכל ימות השנה היה מעשה רוקם ולא של כה"ד דהיינו דהיה צורה כו' נראה דכאן גם כן היה מעשה רוקם דאין מבואר חילוק בתורה בין בגדי כה"ג בשאר ימות השנה ליוה"כ רק האבנט שהי' בד. נראה דלשאר דברים אין חילוק כלל אם היה מעשה רוקם והי"ל לש"ס לומר דאפילו למ"ד אבנטו של כה"ד היה של בוץ הי' מתחנך באבנט שהי' מעשה רוקם עש"ס גבי אירע בו כו' לאחר תמיד של שחר. אך אפשר אין ניכר החינוך בכך כמו שכתבו תוס' לענין מצנפת אך באמת דזה שכתבה התורה מעשה רוקם או מעשה חושב לא הי' אלא אם הי' ד' מינים שש וארגמן ות"ש ותכלת אבל אם לא היה לו ד' מינים א"צ מעשה רוקם ולא מ"ח. ובפ' פקודי גבי אבנט כתיב ואת האבנט שש משזר ותכלת ארגמן ות"ש מעשה רוקם אבל בפחות מד' מינים לא מצינו ומכ"ש במין א' ועיין תוס' יומא דף י' ע"א ד"ה אמר לך כו'. וכן מצאתי ברמב"ן פ' פקודי ואת האבנט שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני כ' ולא נתפרשה זה בצוואה בפ' תצוה רק מה שנאמר בו ואבנט תעשה מעשה רוקם נודע שהוא בד' מינים הללו כמו שכתבתי במסך כו' הרי ממעשה רוקם נודע למרע"ה שיהי' בד' מינים ובפחות מד' המינים ל"ש מעשה רוקם דאל"כ מנא ידע אם כן אבנט של כה"ג ביה"כ בד' בגדי לבן דהי' של שש לבד לא הי' מעשה רוקם כ"ה האמת וברור. ונ"פ אם הכה"ג רוצה לוקח הג' בגדים היינו כתונת ומצנפת ומכנסים שעובד בהם כל השנה ועובד בהם ביה"כ גם כן רק האבנט לוקח אחר של שש לבד. ובמ"ל כאן כ' דבגדי יה"כ צריכים שיהיו מיוחדים ליום הזה ול"מ בבגדים שעובד בהם כל השנה וגדולה מזו כתב רבינו לקמן בבגדי לבן שעובד בהם ביום הצום אינו עובד בהם פ"ש לעולם כו' וכ"ש וק"ו שבגדים שעובד בהם כל השנה אינו עובד בעבוד' הצריכה בגדי לבן עכ"ל. ואני תמה מאי זה ק"ו דשם הוא גזירת הכתוב דאסורים לעבוד בהם והניחם שם מלמד שטעונים גניזה ור"ד סובר דכשרים לכה"ד והניחם שם דאסור להשתמש ביה"כ אחר ורבי סובר דאין מורידין עי' ביומא אבל מן התורה דלא יעבוד בבגדים שעובד כ"ה שמעלין אותם וליכא גזירת הכתוב ולא יכולתי להלום כונת המ"ל ולענ"ד יכול לעבוד בהם וכמו שכתבתי. ועש"ס דיומא דשני מיני לבן היו לכה"ג ביה"כ א' שעובד בשחר והיינו שחיטת פר ושעיר וזריקתם והקטרת הקטור' והשני בה"ע בהוצאת כף ומחתה והיו צריכים להיות שוים ל' מנה ובגדים של שחר היו צריכים להיות עדיפים מבגדים של בה"ע והר"מ סתם הדברים עמ"ל. וגם הר"מ כתב שתי כתנות אחרות היו לכה"ג והיו שוים ועמ"ל שנראה מד' הר"מ דעיקר השיוי של ל' מנה היה הכתונת וע' שם שעמד בזה דבש"ס משמע דכל הבגדים היו שוים סך הזה ע"ש. ומ"ש הר"מ ושתי כתנות אחרות היו לו משמע דהי' לו ג' כתנות למה היו צריכים לו ג"כ א"צ לו אלא ב' בשחר ובה"ע עיין כ"ז במ"ל. ועיין כאן בד' הרהמ"ח ויש כאן טעות המעתיק שכת' ושל כה"ג אליבא דכ"ע וצ"ל אח"ז בפנים היה עובד בד' בגדי לבן של פשתן לבדו וגם מ"ש דמצנפת הי' עשוי כו' והמגבעות כו' נראה דעתו כדעת הראב"ד דהי' חילוק בעשייתן וכבר כתבתי דעת הר"מ שהיו שוים בעשייתן. ומכל מ"ש במצוה זו תבין ד' הרהמ"ח ומה שיש להגיה קצת בדבריו. גם מ"ש מעשה רוקם הם עשויין בלשון רבים נרא' דכל הד' בגדים היו מעשה רוקם ובאמת ט"ס דרק האבנט הי' מעשה רוקם כמש"ל. גם מ"ש דרקימת האבנט לא הי' שוה לרקימת האבנט של כה"ד נראה דסובר דגם אבנט של כה"ד הי' מעשה רוקם. ומד' הר"מ נראה שאבנט של כה"ד לא הי' מעשה רוקם עמ"ל הגי' בר"מ ואין להאריך.