מנחת חינוך · סימן צ״ט, ק״ו

עוד הי' לכה"ג מעיל והמעיל רק ממין א' תכלת והי' כל חוט כפול י"ב ילפינן בש"ס מקרא. והנה רש"י בפ' תצוה כ' דמעיל וכתונת שוים בעשייתם אלא שהכתונת סמוך לבשרו ומעיל קרוי חלוק העליון ע"ש. אבל הרמב"ן השיג עליו ודעתו כדעת ר"מ כאן דהוא מלבוש אחר דאין לו בית יד כלל אלא נחלק לשני כנפים מסוף הגרון עד למטה כו' ואינו מחובר אלא נגד הגרון והי' ג"כ מעשה אורג ולא מעשה מחט והראב"ד כ' על הר"מ שכ' דאין לו בית יד דזה מנין לו. וגם מ"ש הר"מ דנחלק לשני כנפים ולא הי' מחובר כ' ג"כ דזו מנין לו ועיין כסף משנה דדעת הרמב"ן ג"כ כן ובודאי מצאו איזה ברייתא. והנה כפי ד' הר"מ נראה דהי' לו למטה ד' כנפות ולא מצינו דהו"ל ציצית. ולכאורה קשה דאמרינן בערכין הכל חייבין בציצית כהנים לוים כו' פשיטא ומשני כהנים אצטריכא לי' סד"א כיון דאשתרי כלאים וכו' נהי דאשתרי בעידן עבודה כו'. והנה הא דאשתרי כלאים לכהנים דעת הרז"ה בר"ן ספ"ק דיו"ט דרק לכה"ג אפוד וחושן אבל לכה"ד אף שהי' להם אבנט מכל מקום קשים הם כדאיתא ביומא ואין בקשים כלאים דאורייתא לשיטת רש"י ע"ש. אם כן כיון דעיקר דאשתרי דהיה הס"ד שיהיו פטורים מציצית הוא מחמת הכה"ג ולמה צריך הש"ס לומר מחמת ההיקש דכלאים לימא הא חזינן דכה"ג הולך בלא ציצית במעיל אם כן סד"א דפטור מציצית ושייך ג"כ התי' נהי דאשתרי בעידן עבודה כו'. אך באמת זה טעות דמעיל פטור מציצית לא מטעם דהוא בגד עבודה אלא אפילו בהדיוט כה"ג פטורה דקיימא לן כסותך ולא של אחרים וטלית שאולה פטורה וזה הי' של הקדש או קדושת דמים או קה"ג כמש"ל ול"ה כסותך ולא אשתרי כלל דגם בהדיוט פטור מה"ט עכצ"ל הטעם דכלאים וז"פ ולא כתבתיו אך כי הקשיתי זאת לכמה לומדים והי' בעיניהם קו' עצומה ולק"מ. והי' עושה מתכלת וארגמן ותולעת שני ג' מינים הללו כל חוט כפול שמונה וכל המינים היו כפולים כ"ד וילפינן לה בש"ס מקרא. ועושה אותם כמין רמונים שלא פתחו פיהם ותולה אותם במעיל ומביא ע"ב זוגים ובתוך כל זוג ענבל הכל של זהב ותולה אותם גם כן בשולי המעיל ל"ו מצד זה ול"ו מצ"ז בין כל שני רמונים פעמון נמצא פעמון ורמון פעמון ורמון על שולי המעיל ז"ד רש"י והרמב"ם אבל הרמב"ן דעתו דהזוג היה בתוך הרימון והרימון הי' מחובר במעיל והזוג בתוכו ועיין בכ"מ הביא קצת ראי' לד' רש"י והר"מ דהיו הפעמונים בין הרמונים ולא בתוכם ועיין בתיו"ט פי"ד דנגעים וברע"ב שם.