תולדותם חוץ מה שיהודה מוקדם דגזירת הכתוב הוא מאיזה טעם ע' אוה"ח אם כן בחושן היו כולם נכתבו כתולדותם וג"כ היו נכתבים מלמעלה למטה כל שורה בפ"ע. אם כן נכתבים כולם כסדרן כמו שציירתי בציור האמצעי וכולם סוברים דהי' כל שורה נכתב בפ"ע מלמעלה למטה לא כמו שציירתי בציור הראשון דהיו נכתבים כסדר ברוחב השורה וצריך אני לבטל דעתי נגדה בפרט שאין לי ראיה לדברי. והנה לשיטת רש"י הי' על אבן השני רק כ"ד אותיות. אך מסקנת הש"ס דבנימין הי' מלא ולא יוסף. אך הר"מ דס"ל דיוסף הי' על אבן א' ובנימן על השני והי' על השני כ"ה אותיות שנכתב בנימן חסר דוקא ועל אבן הראשון הי' רק כ"ד אותיות ע"כ פוסק דעל יוסף הוסיפו אות ונכתב יהוסף. ונ"ל ג"כ דזה דוקא באבני אפוד אבל בחושן לא נכתב רק יוסף דלמה לן לאוסופי וכן בנימן הי' חסר. אך דאפשר בנימין כיון דאביו קרא לו כן היו כותבין מלא אבל יוסף בודאי היו כותבין חסר אף להר"מ. ובבעל הטורים בתצוה שם כ' דעל כל אבן הי' כתוב ששה אותיות ע"ש דמצייר דאברהם יצחק ויעקב ושבטי ישורון היו נחלקין לכל האבנים כדי שיהי' ו' אותיות בכל אבן ובנימין לא הי' צריך צירוף דהי' ו' אותיות. מבואר מדבריו דהיו כותבין בנימין מלא בחושן. והנה מ"ש בעה"ט דאברהם יצחק יעקב ושבטי ישורון היו נחלקין לכל האבנים. דעת הר"מ אינו כן וכ' דאברהם יצחק יעקב היו נכתבים על אבן ראובן והיו נכתבים למעלה מראובן. ושבטי יה [כ"ה דעת הר"מ לא שבטי ישורון עבכ"מ] הי' נכתב על אבן בנימין למטה מבנימין. ובאוה"ח מביא תוספתא במנחות דאבני שוהם ואבני מלואים מעכבי' זא"ז כתב שע"ג מעכבים זא"ז וע"ש שדעתו ז"ל שסדר הכתיבה באפוד וחושן אין מעכב דאין מבואר בתוס' ואין מוקדם ומאוחר מעכב בשמות. גם נ"ל פשוט דאלו שמות אברהם יצחק ויעקב ושבטי כו' ג"כ אינו מעכב דכל עיקר דנכתב על החושן הוא רק בשביל או"ת כדי שנוכל לשאול דלא היה כל האלפא ביתא בשמות השבטים ע"כ הי' צריך לכתוב תי' אלו כמ"ש ביומא פ' בא לו וכיון דהוא רק בשביל או"ת ואו"ת בעצמו אינו מעכב בבגדי כהונה ובבית שני לא היו או"ת כמש"א בסמוך. אם כן בודאי כתיבת אלו השמות אינו מעכב רק שמות השבטים מעכב דהוא גזירת הכתוב ובל"ז ל"ה חושן ואפוד כלל כנ"ל פשוט. והאפוד והחושן הם מעשה חושב באריגתן להר"מ דהיינו שעושין צורות הנראים משני הצדדים ולרש"י היינו ארי מצד זה ונשר מצד זה ול"ד ארי ונשר אלא איזה צורה שירצה רק שאינן דומות מב' צדדים כמש"ל ועמ"ל. וכתיב ונתת אל חושן המשפט את האורו"ת עיין בראשונים שזה היה שם שע"י נשאלין אבל אינו מעכב בבגדי כהונה וער"מ פ"ד מהבהב"ח וכאן. ועיין כסף משנה דהר"מ קורא החושן או"ת בדרך השאלה אבל אינו מעכב ובב"ש ל"ה או"ת. אבל חושן הי' שמה מבגדי כהונה ומעכב.
מנחת חינוך · סימן צ״ט, ק״ה
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
