מנחת חינוך · סימן צ״ח, ג׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

וגובהה של מנורה הי' ח"י טפחים וז"א מפורש בתורה ומבואר בש"ס שם דשמואל אמר כן בשם הסבא וע"ש בתוס'. ואח"ז מבוא' דעד המקום שהיו מתחלתן הקנים היו ט' טפחים והקנים ט' טפחים ונראה דז"א מעכב דאינו מפורש בתורה והיו לה ג' רגלים בתחתיתה ע"ש בר"מ ודעת הר"מ דהמנורה הי' מונח בצפון ודרום דהיינו לרוחב ההיכל וקנה החצוני לצפון והחיצון השני הי' לדרום והוא פלוגתא במנחות רבי סובר מזרח ומערב היה מונח וראב"ש סובר צפון ודרום הי' מונח ופ' הר"מ כראב"ש ועיין כסף משנה הטעם אף דהלכה כרבי מחבירו מכל מקום פוסק כראב"ש ודעת הראב"ד דהלכה כרבי דמזרח ומערב מונח וכל הששה קנים היו מצדדים פניהם לנר האמצעי פניו למערב כנגד בית קה"ק והוא נקרא נר מערבי (ז"ל הר"מ ולשיטתו דפ' כראב"ש) ונקרא נר אמצעי נר מערבי אבל למ"ד מזומ"ע הי' מונח נקרא נר מערבי אותו שהוא לצד מערב או נר השני מצד מזרח ערש"י בשבת ובכ"מ. והי' מונח בכותל דרום בהיכל והי' מונח תוך כ' אמה מקה"ק כמש"ל בשלחן ומ"ש הר"מ משליש ההיכל צ"ע ע"ל גבי שלחן וא"צ לכפול. וע' יומא ל"ג ע"ב דגם המנורה הי' משוכה מכותל דרומי שני אמות ומחצה כמו השלחן והר"מ אינו מביא זה לא גבי שלחן ולא כאן וכמש"ל גבי שלחן. והנה מצות הדלקה בנרות כ"ה עיין ר"מ פ"ג מהתו"מ אין כשר למנורה אלא שמן זית זך. ע' במנחות ור"מ פ"ז מה' א"מ ד"ט מינים בשמן מפני שינוי מעשיו וה"א וה"ד והזיי"ן דהם ראשון לכל מין הם כשרים למנורה ושאר הם פסולין וכל הפתילות הכשרים לנר של שבת כשרים למנורה והפסולים לשבת פסולים למנורה שנא' להעלות כו' שתהא שלהבת עולה מאלי' וע"ש בתוס' פב"מ דאם כרך דבר שמדליקין ע"ג דבר שאין מדליקין במנורה כשר דבשבת אינו אסור אלא משום גזירה ובמקדש ל"ש הך גזירה ע"ש. ומובא ג"כ דהתו"ס במ"ל וע"ע בתוס' שכת' דאבנטי כהנים כיון דהיה בהם רביעית פשתן בטלה לגבי הצמר ע"כ אין מדליקין במנורה נראה דאם הי' יותר כגון מע"מ מדליקין דהוי ככרך דמדליקין במנור'. וער"מ פ"ה מהלכות שבת דס"ל גבי שבת דאסור להדליק לא משום גזירה ע"ש אם כן במנורה ג"כ אסור להדליק בכרך ע"ש.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.