מנחת חינוך · סימן צ״ח, ב׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ומבואר בש"ס שם באה זהב באה ככר א"ב זהב א"ב ככר באה זהב באה גביעים כפו"פ א"ב זהב א"ב גביעים כפו"פ באה זהב באה מקשה א"ב זהב א"ב מקשה כו'. נראה דכל אלו שוים היינו ככר ומקשה וכפתור ופרח דוקא בשל זהב ובשאר מיני מתכות ליתנייהו לדברים אלו. וברש"י כתב אינה כו' א"צ גביעים נראה מדבריו דפי' באה זהב [צריך] כל הדברים הללו א"ב זהב א"צ ואינו מעכב הדברים הנ"ל. אבל אם רוצה עושה הדברים הנ"ל אפילו בשאר מיני מתכות. אבל הר"מ שינה הלשון ז"ל אבל של שאר מיני מתכות אין עושי' בה גכו"פ כו'. ושל שאר מיני מתכות אין מקפידין על משקלה כו'. ואם היתה חלולה כשרה היינו שאינה מקשה כ"ה בכ"מ ואח"ז כתב ואין עושים אותה לעולם מן הגרוטאות בין שהוא של זהב בין שהוא של שאר מיני מתכות. ועמ"ל דלהר"מ חלוקים בדינים דגכו"פ אין עושין לכתחלה כלל כמבואר בלשונו אין עושין היינו שלכתחלה יש קפידא בדבר שלא לעשות ואח"ז בדין המשקל כ' אין מקפידין דעתו דאין קפידא בדבר אם רוצה עושה ואם א"ר אין עושה ובדין מקשה כ' ואם היתה חלולה כשרה נראה דבדיעבד כשרה אם אינו מקשה אבל לכתחלה צ"ל מקשה אף בשאר מיני מתכות וכ"כ אח"ז דאין עושים לעולם מן הגרוטאות אפילו של מתכות וגרוטאות מבואר בש"ס דפסולה מטעם דאינה מקשה ע"כ סובר דלכתחל' בעינן מקשה אפילו בשאר מיני מתכות. ועי' במ"ל שהקשה ע"ז מנלי' לרבינו ד"ז דסתמא מבואר בש"ס א"ב זהב א"ב מקשה משמע אף לכתחלה וגם מ"ש דמ"ש הר"מ אין עושין גכו"פ דכתיב סתם יש קפידא ערש"י שם שכ' בפי' דאין קפידא רק א"צ גכו"פ ע"ש ומסתמא מצא כן הר"מ ז"ל באיזה מקום. וראיתי ברמב"ן פ' בהעלותך וז"ל וטעם וזה מעשה המנורה לרמוז שצריך לדורות שתהי' מקשה והוא מעכב בה ולכך הזכיר תחלה בפי' מעשה מקשה ולא הזכיר במעשה שלה שהיו בה קנים וכו"פ וגביעים והזכיר זהב כי כן המצוה לדורות לעשות ממנו לרומם בית אלהינו והחזיר מקשה הוא לומר שאין מעכב אלא מקשה לא הזהב וכ"ש שאר יפוים שבה עכ"ל ותמהני שלכאורה דבריו נגד הש"ס הנ"ל דאיתא באה זהב באה ככר אינה באה זהב אב"כ באה זהב באה גכו"פ אינה באה זהב אינה באה גוכ"פ כו' וזה מעשה המנורה מקשה זהב באה זהב באה מקשה אינה באה זהב אב"מ עכ"ל. ולפי זה אין חילוק כלל בין גוכ"פ ובין מקשה דאם באה זהב כולם מעכבים ואם אב"ז גם מקשה א"מ ולענין לכתחילה כבר הבאתי דברי הר"מ ז"ל ודברי המ"ל שמדקדק בלשונו בשינוי הלשון ושם מקשה מנין לו זה ולפי דברי הרמב"ן הנ"ל יש לחלק דמקשה מעכב אפילו אב"ז ובש"ס מבואר להיפוך דאם אב"ז אב"מ ואם תפרש דברי רמב"ן מכל מקום שאין מעכב בה אלא מקשה אם בא זהב ולא הזהב שאם ירצה לעשות משאר מתכות עושה רק תחלה בא זהב לרומם ב"א ואם אב"ז אינו מעכב מקשה וז"א דאם ב"ז גם גוכ"פ מעכבין וצ"ע. ועיין במנחות דז' הקנים וז' הנרות מעכבין זא"ז אפילו במנורה של מתכות כ"ה בר"מ ובש"ס מקשה אימא באה זהב באה קנים א"ב זהב א"ב קנים ומתרץ דהוא פמוט מיקרי ע"ש אם כן אינו מבואר אלא קנים ולא נרות אך כיון דהנרות קבועין ה"ל כמו הקנים ע"כ כת' דמעכב ופשוט.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.