מנחת חינוך · סימן צ״ז, ג׳

וקומתו מפורש אמה וחצי וג"כ חוץ הציפוי. ובר"מ אינו מבואר הקומה והקומה הי' עם הרגל כ"ה ברש"י עה"ת וכ"מ בפסחים ק"ט ע"ב וע"ש בתוס' והרגלים הי' יכול לפורקן מהטבלא ע"ש בפסחים. וראיתי בטור עה"ת פ' תרומה שכתב דהמנורה היה גבוה י"ח טפחים להאיר על השולחן שהמערכה של הלחם הי' גבוה יח"ט. ותימה הלא בסוגי' במנחות מבואר דח"א שהי' גבוה יב"ט וח"א ט"ו טפחים (וע' תוס' מנחות דף ל"ד ע"ב סד"ה כמין תיבה) וגם הלא השלחן עצמו אמה וחצי קומתו שהוא ג"כ ט' טפחים או ז' ומחצה אם כן הוי כ"ב טפחים ומחצה. שו"ר תוס' מנחות כ"ח ע"ב שהביאו זה בשם י"א בשם ר"ת והקשו כן וסיימו דלא אמרה ר"ת מעולם ותמי' על הטור. ומפורש בתורה ועשית לו מסגרת טפח סביב היינו שיהיה רחב טפח ופליגי רבותינו במנחות ובסוכה ח"א מסגרתו למעלה היתה על השלחן דהיינו על שפת השלחן וע' מנחות שם צ"ו דאף למ"ד מסגרתו למעלה היתה מכל מקום לחה"פ לא היה מונח על המסגרת כי המסגרת פרקודי הוו מפרקדא היינו משופע לצד חוץ וח"א מסגרתו למטה הי' ופירש"י דהי' על רגלי השלחן והדף של השלחן הי' מונח על המסגרת וכשרוצה נוטלה משום שלא היה קבוע וע"ש בתוס' ובסוכה ד"ה מביאין פיר"ת דמסגרתו למטה היינו בצד השני של דף השלחן לא למעלה רק למטה בדף השלחן והמסגרת היה דבוק בדף השלחן ולא ברגלים. ובתוס' דחו דבריו והוכיחו כפירש"י שפי' על הרגלים ודף השלחן הי' מונח על המסגרת ע"ש. והמסגרת אינו מפורש בקרא ממה הי' אי מזהב או מעצי שיטי' ועושין זר זהב סביב למסגרת והזר הוא משהו עש"ס דסוכה ד"ה ועושין טבעות זהב ושני בדי עצי שיטים מצופים זהב ובהרבה דברים אני מסופק אי מעכבין כמש"ל. ומפורש בקרא הכלים שעושין לשלחן וער"מ כאן פ"ג. וע' פירש"י תרומה שהי' ד' סניפין מפוצלין בראשיהן ב' מצד זה וב' מצד זה שהיו סומכין את הלחם ובמנחות שם פירש"י שהיו פיצולין כמנין הקנים שהקנים היו נסמכים באותן הפיצולים וכ"פ בחומש וא"כ היו הסניפין גבוהין על כל הקנים ובתוס' צ"ד ע"ב ד"ה דסמכי תמהו עליו דלא מצינו שראשי הקנים יהיו מונחים בפיצולים והסניפין לא היו גבוהים כ"כ רק היו מעמידין לחם התחתון המונח על טהרו של שלחן והביאו ראיה לדבריהם והר"מ סתם דבריו. וכ"ח קנים הי' כ"א כחצי קנה חלול והי' הלחם הראשון מונח על טהרו של שלחן ועל הלחם היה מונח ג' קנים ובין החמישית והששית הי' ב' קנים ס"ה י"ד קנים וכן מצד השני. וכבר הבאתי דמבואר בש"ס דמנחות דקנים שקוע היו משוקעים בלחם רק דמגבה לה פורתא והר"מ השמיט זה. והי' שני בזיכין שהי' מונח בכ"א קומץ לבונה כש"א בעזה"י.