מנחת חינוך · סימן צ״ז, ב׳

וארכו ורחבו וקומתו מפורש בתורה. אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קומתו וכו' ומבואר דמדה זו הי' בעצי שטים לבד כמ"ש בתור' המדות על העצים ואח"ז כתיב וצפית מבואר דהי' הצפוי עודף על מדות הנ"ל כמש"ל בארון ועמש"ל בשם הכו"פ שהי' הצפוי בארון עובי שליש אצבע ואני כתבתי דהיה חצי אצבע ובס' הנ"ל כ' דכל הציפוים היו שוים וע' תוס' סוף חגיגה אם כן הי' השלחן אמתים ואצבע לכ"א מהצדדים חצי אצבע ורחבו היה אמה ואצבע מב' צדדים ולהכו"פ הי' ארכו ורחבו יותר ב' שלישי אצבע מהמדות המפורשים בתור'. ובאמות הללו פלוגתא דר"מ ור"י אם האמה בת ה' או בת ו' והר"מ כאן ופ"ה מתו"מ פסק כר"מ דאמה בת ו' וכ' כלשון משנה במנחות שלחן ארכו י"ב טפחים ורחבו י"ט ובמנחות צ"ו במשנה מבואר שלחן ארכו י' ורחבו ה' ולחה"פ ארכה י' ורחבה ה' נותן ארכה כנגד רחבו של שלחן וכופל טפחיים ומחצה מכאן וטפחיים ומחצה מכאן נמצא ארכה ממלא רחבו של שלחן דר"י רמ"א שלחן ארכו י"ב ורחבו ו' ולחה"פ ארכה י' ורחבה ה' נותן ארכה נגד רוחב השלחן וכופל טפחיים לכאן וטפחיים לכאן ע"ש. ולפמ"ש דהי' השלחן רחב אצבע יותר מו"ט לר"מ או מה"ט לר"י אם כן לר"י לא הי' כופל טפחיים ומחצה לכל צד רק פחות חצי אצבע בכל צד ולר"מ הי' כופל טפחיים לכל צד פחות חצי אצבע אם כן לכ"ע הי' הדפנות של הלחם הזקופות פחות מהמבואר במשנה חצי אצבע לכל צד ובאמת משמע בש"ס שם דהיו מצומצמות הטפחים ע"ש במשנה אר"י לדברי האומר טפחיים ומחצה השלחן מקדש גובה של חמשה עשר טפחים ולמ"ד דכופל טפחיים מקדש י"ב טפחים בגובה ומקשה הש"ס האיכא קנים ומגבה טפי ומשני קנים שקוע הוי משקעי להו בלחם ומקשה הא מיעפש לחם ומשני דמגבה לה פורתא והאיכא האי פורתא כו' ואם נא' דהי' כופל הטפחים פחות חצי אצבע אם כן כיון שהיו ששה לחמים הי' פחות מט"ו או מי"ב ג' אצבעות ומאי מקשה והאיכא קנים אדרבא בלא הקנים הי' נמוך מחמשה עשר טפחים ומי"ב טפחים ג' אצבעות והקנים היו משלימים להגובה וגם להמסקא דהקנים הי' שקוע ומגבה פורתא ומאי מקשה הש"ס הא מגבה פורתא אדרבא הי' נמוך לערך ג"א ופורתא לא הוי ג' אצבעות וא"כ אמאי מקדש ט"ו או י"ב ע' בסוגיא. אע"כ הטפחים הללו הי' בצמצום והדאמר שלחן ארכו י"ב ורחבו וא"ו אף דעם הצפוי היה אורך ורוחב ביותר. מכל מקום עיקר הסידור הי' על המדות של עץ כי המדות האלו מבוארים בתורה (ואפשר דצדדי השלחן לא היו מצופין. וראיה מפסחים ק"ט ע"ב דאמרי דשולחן של פרקים הוי דאל"כ אמתא באמתא היכי יתיב ואם הי' מצופה הי' יותר מאמה ועדיפא הו"ל להקשות) על כל פנים היוצא מזה אף על פי דבלשון המשנה מבואר דארכו הי' ממלא רוחב השלחן היינו השלחן של עץ אבל באמת אורך ורוחב השלחן הי' יוצא חוץ ללחם מכל צד חצי אצבע וגם אם לא הי' עצי שיטים ועשו שלחן של מתכות לבד דכשר כמש"ל היו האמות מצומצמות ולא הי' יוצא כלל מהשלחן חוץ ללחם כי בשלחן של עץ עכצ"ל ביותר מחמת הצפוי על העץ אבל במתכות לבד היו האמות מצומצמות כ"נ ולעורר באתי.