שלא להוציא כו'. עיין ר"מ פ"ב מהכה"מ הי"ג וז"ל שהמסיר א' מהבדים מהטבעות לוקה שנאמר כו' ובודאי כוונת הרב המחבר גם כן דל"ד שני הבדים אלא אפילו א' מהבדים ופשוט. ולאו הזה הוא בכלל לאוין הלוקין כ"ה בש"ס ור"מ כאן ופי"ט מסנהדרין מנה לאו זה בכלל הלוקין. והרהמ"ח לא כתב זה דלוקין כדרכו בכל הלאוין אפשר כיון דאינו נוהג האידנא והוא מלתא רחיקתא השמיטה אבל האמת דלוקין ונוהג בכל אישי ישראל חוץ מחש"ו. ולענין תשובה ושאר דברים הכל ככל הלאוין שיש בו מלקות. וביומא ע"ב רמי דבפסוק אחד כתיב לא יסורו ממנו וכתיב והבאת כו' מתפרקין ואינם נשמטים וערש"י דהיינו באמצע היו בריוח שיהיו נעים ונדים ובסוף היו עבים שלא יוכלו להתפרק לגמרי. והר"מ לא הביא זה שלא הביא דיני הארון כלל כמש"ל אבל הדין דין אמת ומבואר בש"ס:
מנחת חינוך · סימן צ״ו, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.