מנחת חינוך · סימן צ״ה, ז׳

ונראה דזה טעם הר"מ שפוסק כר"מ דכל האמות אפילו של כלים הי' בני ששה טפחים כר"מ ולא כר"י כיון דהנהו זוגי רב ור"י ור"ח סוברים מפורש דארון ט' וכפורת [טפח] אם כן סוברים הני בתראי כר"מ ולא כר"י ע"כ פוסק הר"מ כוותי' כר"מ כנ"ב. ומבואר דאמות הללו הי' על ארון של עץ חוץ הציפוי החיצון והראי' דהי' בהחיצון עוד משהו בשוליים או להברייתא עוד טפח וכן מפורש בתורה. והנה כתבנו ארכו ורחבו וקומתו וכמה הי' עובי הכתלים של הארון עיין בב"ב דף י"ד ר"מ סובר דהי' אורך של ארון ט"ו טפחים כדכתיב והי' הלוחות אוכלות בארון י"ב טפחים ונשארו שלשה טפחים צא מהם טפח לעובי הכתלים מחצה לכותל זה ומחצה לכותל זה ובב' טפחים הי' הס"ת מונח ור"י סובר דלא הי' אורך הארון רק י"ב טפחים ומחצה דאמה של כלים בת ה' והי' הלוחות אוכלים י"ב טפחים נשתייר חצי טפח אצבע לכותל זה ואצבע לכותל זה דכל כותל הי' עובי' אצבע כו'. והנה לפמ"ש דדעת הר"מ כר"מ מכל מקום בפלוגתא דר"מ ור"י אי ס"ת היה מונח בארון או לא אפשר דהלכה כר"י דלא הי' מונח בארון והי' באמת מקום פנוי ע"ש וגם בעובי הכותל אפשר דהלכה כר"י אף דלפי שיטתו מוכרח ר"י לומר דלא הי' עובי' כ"א אצבע אבל אם הי' הארון ארוך יותר י"ל שהיו יותר בעובי דלר"מ הי' חצי טפח עובי הכותל מכל מקום אפשר דר"י סבירא ליה כן ואפילו לדידן מכל מקום ל"ה עובי הכותל [ח"ט] והי' יותר מקום פנוי. אך בש"ס נראה דלכ"ע ל"ה מקום פנוי ע"ש אם כן הלכה כר"מ לגמרי. אך על כל פנים מחשבון הש"ס מוכח דחשבינן האמות דהוא ט"ו טפחים עם עובי הכתלים והיינו עד סוף הכותל של עץ והנה לר"מ דהי' הכותל חצי טפח בעבי' היינו חוץ הציפוי החיצון ואפשר עובי הזהב הפנימי היה שוה עם של עץ אם כן הי' כל ארגז בעובי אצבע ולר"י הי' כל ארגז חצי אצבע אבל הכל חוץ מארגז החיצון עיין היטב בסוגי' אשר הבאתי כי הדברים פשוטים וברורים. ואם נאמר דעשו העובי של הארגז החיצון גם כן בשוה עם האמצעי והפנימי בעובי היה לר"י גם כן הציפוי בעובי חצי אצבע ולר"מ הי' (שני שלישי) אצבע. אך אפשר דהזהב הן מפנימי או מחיצון הי' דק ביותר רק כל העובי הי' באמצעי וזה לא נתברר אצלינו. וראיתי בס' כו"פ יו"ד סי' מ"ג שרצה לברר כמה שיעור עובי דינר זהב המוזכר בש"ס. והביא הש"ס דחגיגה דציפוי של מזבח הזהב עובי דינר זהב וכל הציפוים שוים הן בארון ושלחן אם כן הי' בארון גם כן הציפוי ד"ז. ובש"ס דב"ב מבואר דלר"י הי' עובי הכותל אצבע ומסתמא הי' כל הג' ארונות שוים בעובים היה הארון החיצון שליש אצבע והי' כדינר זהב אם כן ד"ז שליש אצבע אגודל עיין שם. ובמחכת"ה מגודל עומק עיונו לא יי"ח עיונו בזה דברור הוא כמ"ש דחושב האמות היינו של עץ אם כן עובי הכותל חוץ מארגז החיצון הי' אצבע לר"י ואם נאמר דגם החיצון הי' שוה בעובי הי' חצי אצבע כי באצבע הנחשב לעובי לא נחשב החיצון כלל אך אפשר לא הי' שוה כלל אך אפילו אם נאמר שהיו שוים אם כן החשבון של עובי הכותל אצבע היינו פנימי וחיצון וכ"א הי' חצי אצבע. ואם נאמר דגם החיצון היה שוה כדבריו הוא חצי אצבע ואם תעיין בסוגיות שהבאתי תראה כי דברי כנים וברורים בעזרת הש"י: