מנחת חינוך · סימן צ״ה, ו׳

ומבואר בש"ס יומא דע"ב ע"ב אמר רחבא אר"י שלשה ארונות עשה בצלאל אמצעי של עץ תשעה טפחים (כמ"ש בתורה ואמה וחצי קומתו וקאי על העץ לחוד) ופנימי שמונה והי' נותן פנימי של זהב לתוך האמצעי של עץ והי' מכסה אותו מבפנים והי' די בשמונה טפחים כי שולי הארון האמצעי הי' עביו טפח והחיצון הי' גם כן של זהב והי' י' טפחים ומשהו היינו המשהו הי' של שוליו ועשרה טפחים הי' נגד הארון שהוא ט' ועוד טפח יותר להניח הכפורת על האמצעי ועובי הכפורת הי' טפח והי' שוה הכפורת עם החיצון כך סובר האי תנא ואני כתבתי לשיטת פירש"י ורש"י כתב דר"י לא מיירי מזר כלל ע"ש ובודאי הי' זר ככתוב בתורה מפורש רק האי תנא לא מיירי עתה מהזר אבל על כל פנים היה צריך להיות החיצון עשרה ושני משהויין עשרה ומשהו להיות שוה עם הכפורת ועוד משהו לזר. ומביא שם בש"ס ברייתא דהי' החיצון גבוה י"א טפחים ומשהו ומבואר שם דהברייתא סוברת דגם של החיצון הי' צ"ל שוליה טפח והי' צ"ל י"א טפחים שוה עם הכפורת ומשהו יותר לזר ע"ש כי היא פלוגתא ובזה פליגי ר"י והברייתא ואינו מבואר הלכה כמאן ועפ"י כללי הש"ס אין לפסוק כמבואר במהרי"ק דבדברים שאינם נוהגים לא נאמרו הכללים. והנה בסוכה דף ד' ע"ב מבואר שם ושאינה גבוה י' טפחים מנלן אתמר רב ור"ח ור"י ור"ח כו' ארון תשעה וכפורת טפח הרי כאן יו"ד וכתיב ונועדתי לך כו' ותניא מעולם לא ירדה שכינה כו' ומוכח דמעשרה ולמעלה הוא רשות אחר אם כן חזינן דכולהו אמוראי ובינייהו רב ור"י או רבי יונתן סוברים דהארון והכפורת הם עשרה טפחים ולהברייתא ביומא הוי י"א טפחים אם כן בי"א הוי רשות אחר והיאך מוכח בסוכה עשרה על כרחך סוברים כל הנהו כר"י ביומא דהי' עשרה ומשהו אם כן מוכח שפיר ובתנאים הללו איכא רב דתנא הוא ופליג אם כן כיון דכל הנהו כר"י ביומא דהי' עשרה ומשהו לא כהברייתא ודאי הלכה כוותיה וגם בסוף הסוגיא דמסקא סתם הגמרא דילפינן מבית עולמים כו' דבמשכן היו הכרובים עומדים עשרים טפחים בגובה ובראשי הכרובים עד הכפורת הי' עשרה טפחים כי ארון תשעה וכפורת טפח ומקשה הש"ס הניחא לר"מ דכל האמות היו בינוניות אלא לר"י דאמות של כלים היו בת ה' טפחים אם כן ה"ל ארון וכפורת תמניא ופלגא אם כן מכנפי הכרובים עד הכפורת הוי חד סר ופלגא אימא סוכה עד דה"ל חד סר ופלגא וכו' אלא לר"י הלכתא גמירי לה ואי כהברייתא דיומא אם כן יוכל הש"ס להקשות אפילו לר"מ דכל האמות היו בינוניות לא הי' אלא תשעה מכנפי הכרובים עד הכפורת וגם לר"י דהי' תמניא ופלגא אי כהברייתא הו"ל ט' ופלגא כי לר"י הי' הארון והכפורת ט' ופלגא עם עובי השולים על כל פנים חזינן דכל הנהו וסתם גמרא סוברים דארון וכפורת לא הי' אלא י' טפחים ולא י"א אם כן בודאי הלכתא כוותי' אך זה צ"ע דזה לכ"ע אפילו לר"י הי' על כל פנים הארון והכפורת גבוה עשרה ומשהו כמבואר החשבון בש"ס אם כן היאך מוכח דסוכה פחותה מי' פסולה וגבוה י' כשרה אפילו בגבוה י' תהי' פסולה עד שתהא גבוה י' ומשהו ולחומרא ל"א דפורתא לא דק אם כן מילפותא זו הי' הסוכה צריכה להיות גבוה י' ומשהו וגם להמסקנא דילפינן דגדפי' עלי ראשי' קיימי ומהראש יש עשרה טפחים ובאמת הוא פחות משהו ועם עובי הכנפיים יש עשרה אם כן לא מוכח דחללה עשרה לבד מסככה ע"ש בש"ס וצריך עיון גדול והמפרשים לא הרגישו בזה: