מנחת חינוך · סימן צ״ה, ב׳

והאבנים והלבנים מפצלים אותם חוץ לה"ה בכלי ברזל ומכניסין אותן לבנין אבל בהר הבית אין מפצלין בכלי ברזל שנאמר ומקבות כו' וכלי ברזל לא נשמע בבית בהבנותו כ"ה בר"מ כאן והוא פלוגתא בש"ס ר"י סובר דצריך דוקא שמיר אבל לא היו מתקני' אפילו מבחוץ ור"נ סובר דהיו מתקנים מבחוץ ומכניסים בפנים ור"א דנראין דר"י באבני מקדש ומכל מקום פוסק הר"מ כר"נ ועיין כסף משנה ומ"ל פלפלו באריכות. וכן היו צריכים האבנים של היכל ועזרה שיהיו שלמים ואפילו חגירת הצפורן פוסל עמו אבני מזבח כ"ה בר"מ כאן הכ"ד. ונ"ל דזה טעם הר"מ לעיל שפסק כר"נ לעיל ולא כר"י דאין מתקנים אפילו בחוץ בכלי ברזל רק ע"י שמיר דהיה ק"ל קושית התוס' סוכה מ"ט ד"ה שכל כו' וחולין י"ח וזבחים נ"ט וש"מ דהוכיחו שם דשמיר א"י לעשות חלק כל פגימה וא"כ היאך בנו בהמ"ק לר"י על ידי שמיר הא צריך אבני' שלימות והניחו בקושיא. ע"כ דחה הר"מ דר"י ופוסק כר"נ דהיה משוה אותם בכלי ברזל מבחוץ עיין שם ותבין. ונוכל לומר דהר"מ סובר דבחורבן בית ראשון בטל השמיר ואיך היה בונים בית שני ע"כ פוסק כר"נ וכל עיקר הוכחה שכתבו התוס' שהיה שמיר בב"ש מקדושין מדמא ב"נ שביקשו חכמים אבני' לאפוד ואבני אפוד צריכים שמיר אליבא דהלכתא לכ"ע כמבואר בסוטה דכתיב במלואותם. ובאמת הר"מ לא הביא ד"ז כלל אף באבני חושן ואפוד ועפ"ט מה' כלי המקדש דהמ"ל הרגיש בזה דהר"מ השמיט ד"ז דאין מסרטין כו' רק בשמיר והניח בצ"ע ויבואר במקומו אי"ה. על כל פנים ודאי מצא הר"מ ד"ז באיזה מקום דאין זה מעכב אם כן לדידיה אפשר לא היה שמיר בבית שני כלל וקשה לר"י ע"כ פסק כר"נ. וגם לד' הרמב"ן מובא שם במשנה למלך דסובר דוקא אבני החושן צריכין שמיר דכתיב במלואותם אבל אבני האפוד מסרטין אותם דלא כתיב בהו במלואותם ומה שמבואר בש"ס דאיכא שמיר דאייתי משה לאבני האפוד החושן נקרא אפוד בדרך העברה ע' שם. גם כן אין ראיה מדמא ב"נ דאבני האפוד בודאי נקראו אפוד אם כן אפשר היו צריכים האבנים לאבני האפוד ממש דבהם אין צריך שמיר אם כן לא הי' שמיר בב"ש כלל לדעתם. ועיין כסף משנה ד"ה כל אבן מביא דהתו"ס חולין שהקשו אהא דמבואר דאבנים ששיקצו מלכי יון כו' לעבדינהו ע"י שמיר כו' ונכתב שם הג"ה בצדו לא ירדתי לסוף קושיא זו דהרי תשובתה בצדה שלא הי' שמיר בבית שני. ולא ידעתי ממי יצאה הג"ה זו ואשתמיטתיה כל הנך דיבורי התוספות סוכה וזבחים דהוכיחו שם קודם דהיה שמיר בב"ש ואח"ז הקשו קושיא זו ובחולין כתבו בקיצור וד"ת עניים במקום כו' אבל דעת התוס' בכל הנך דוכתי דהי' שמיר בב"ש עיין שם. ומרצפין כל העזרה באבנים יקרות ובכ"מ כתב דהכי משמע בכ"ד ובזבחים פ"ב דכ"ד נראה דאינו מעכב דדוד קידש עד ארעית תהום רק בנעקר אבן אחד אבעיא שם עיין שם אבל הרצפה אינו מעכב ע' שם.