מנחת חינוך · סימן צ״ה, א׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

לבנות ב"ה כו'. דינים אלו מבוארין באריכות בר"מ הלכות בית הבחירה ואכתוב קצת דינים בקיצור. הנה מ"ע זו כולל המשכן שעשה מרע"ה במדבר וכולל ג"כ בהמ"ק בירושלים וקודם ירושלים כגון שילה ונוב וגבעון. והנה הרבה שינויים בין המשכן במדבר ובין המקדש בשילה ובין המקדש בירושלים וגם בין בית ראשון שבנה שהע"ה ובין ב"ש שבנו עולי גולה מעין דברים המפורשים ביחזקאל ובה הבנין העתיד ב"ב שיש הרבה דברים סתומים ביחזקאל ואליהו עתיד לדורשם עיין שבועות ט"ו ילפינן מפסוק וכן תעשו לדורות וכפירש"י בפי' החומש. והרמב"ן הקשה ע"ז דהיה כמה שינויי' בין המשכן ובין בתי מקדשות. וערא"מ ובאוה"ח כתב כי הכל היה עפ"י נביא כש"א דהמע"ה הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל והנביאים היה להם הל"מ ודרשו מקראי על פי רוה"ק והכל מן התורה ע"ש וינעם לך. והנה במקדש צ"ל קודש קדשים והיה מחיצה וקודם היה היכל וקודם ההיכל היה אולם ועזרה ונקראת עזרת ישראל והיה נבנה על הר המוריה הכל על פי נביא וירושלים נקרא נחלה שלא יבנה הבית בשום מקום לעולם רק במקום הזה המקודש לעולמי עד. והנה קודש הקדשים והקודש והאולם נקראי' היכל (ויבואר אי"ה במק"א אי קדושת היכל ואולם שוה) והעזרה היא נקראת עזרת ישראל עד שער נקנור וקודם לעזרת ישראל היה עזרת נשים וחיל וסורג. והנה ק"ק והיכל ואולם וע"י היא מחנה שכינה והיא העיקר במקדש והעזרה שקודמת דהיינו עזרת נשים עד פתח הר הבית היה מחנה לויה ומכל מקום היה מעלות זע"ז באותן מחיצות מהם קדושת הר הבית ויבואר כ"א במקומו. והבנין הזה הנקרא מחנה שכינה לא היה בונין רק באבנים ואם לא מצאו אבנים בונים בלבנים אבל לא בעץ כלל ואין עושין עץ בולט בכל הבנין הזה אבל בע"נ ובכל הר הבית אין איסור כ"ה בראב"ד מה' בה"מ ועיין כ"מ ומ"ל שהר"מ הסכים לזה. ובנין עראי דעת הראב"ד ג"כ שמותר ועפ"ז מהלכות עכו"ם ובראב"ד וכ"מ שם ועמש"ל פרשת שופטים במצות לא תטע. ואבנים או קורות של עץ שבונים בהר הבית דמותר כמה שכתבתי צריך שיהיה נחצב מתחלה לשם גבוה ואבנים וקורות שחצבן מתחלה לבה"כ ומכ"ש להדיוט אין בונים אותן בהר הבית כ"ה בר"מ כאן. ונרא' מלשונו דכל הר הבית נקרא לשם גבוה ואבנים שחצבן לשם ה"ה מותרים לקובעם בבנין המקדש היינו אפילו במחנה שכינה דכל ה"ה נקרא לשם גבוה. ואין בונין בהמ"ק בלילה שנאמר וביום הקים כו' ובונים מעה"ש עד צה"כ. ונ"פ דהיינו לכתחלה אבל אם בנו בלילה ודאי אינו נפסל המקדש בשביל זה ואין בנין בהמ"ק דוחה י"ט וכ"ש שבת. וע' רש"י שבועות ט"ו מביא ברייתא דיבמות יכול יהא בנין בית המקדש ד"ש וכו' ת"ל את שבתותי תשמורו וי"ט בכלל שבתות הם ועיין ביבמות. והנה לפי המסקנא בלאו הכי א"ד י"ט דבנין ב"ה עשה וי"ט עול"ת כדקי"ל בכ"ד אך דסתם הש"ס קאמר לה מביא רש"י הפסוק דלאו כ"ע סוברים די"ט עשה ולא תעשה ע' שבת פ' ב"מ ושאר מקומות. אך להלכה דקיימא לן כר"א שם די"ט ה"ל עשה ולא תעשה א"ד מה"ט. ונ"מ אם עבר ובנה דמחמת שא"ד העול"ת לשיטת ריב"א בפסחים פא"ע וע' תוס' חולין קמ"א אינו לוקה בכה"ג דהלאו נדחה אך מטעם דגזרת הכתוב אם כן לוקין משום י"ט.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.