מנחת חינוך · סימן צ״ה, ג׳

והרב המחבר כת' כאן בתחלת המצוה ז"ל וזאת המצוה כוללת עמה הכלים הצריכים לעבודה בבית המקדש כגון המנורה ושאר הכלים נראה מדבריו דהמנורה וכל הכלים הם דיני המצוה של עשיית מקדש ובר"מ כאן אינו מבואר בלשון הזה רק מצות עשה לעשות בית כו' אח"ז בה"ו כתב דינים דעושים כלים כו' אבל אין זה דיני המצות של מצות עשה זו. ואפשר דעשיית המנורה הוא דיני המצות של הדלקת נרות דהדלקה יהי' על תואר כך וכך במנורה וכן השלחן הוא דיני המצוה מעריכת לחם הפנים. וכיור דיני המצוה מרחיצת ידים ורגלים ובודאי הכלים הללו אין מעכבין אם אין מנורה או שלחן מכל מקום מקריבין קרבנות דלא שמענו שהכלים הללו יעכבו. אך באמת יש הרבה דיני המצוה שאין מעכבין אם כן אפשר שהוא מדיני מצוה זו ומכל מקום א"מ. אך הסברא נותנת דהכלים הללו לאו מדיני מצות של עשיית מקדש הם רק כמ"ש. דמנורה הוא ממצות הדלקה. ושלחן מלחה"פ. וכיור מרחיצת ידים ורגלים. ומזבח הזהב ממצות עשה של קטורת. וכמדומה לי שכבר התעורר בזה הרמב"ן ז"ל בס' המצות ואינו ת"י כעת. והנה כלים הללו אין מעכבין בעבודה וכן מבואר בתורה עשיית ארון בתוך כלי המקדש ואינו מעכב ובבית שני לא היה הארון כידוע ומבואר כאן בר"מ וכן כל הכלים הללו א"מ למצוה זו ואפשר דמזבח החיצון שהוא עיקר דכל הקרבנות מקריבים עליו אם כן בלא זה אינו קרוי בית המקדש כי עיקר המקדש להקריב קרבנו' אבל המנורה או מזבח הפנימי או כדומה דכל אחד מהכלים הללו יש להם עבוד' מיוחדת אפשר שא"מ בלא העבודה זו ע"כ אינו מעכב מצוה כ"נ. וגם ודאי הכלים הצריכים לעבודה כגון מזרקים וכדומה דא"א לעבוד בלא הם בודאי מעכבין והם מדיני מצוה וז"פ. והנה מזבח הזהב והשלחן והמנורה והכיור ציורן ומקום הנחתן במקדש אבאר כ"א במקומו בעזה"י אך הארון ומזבח החיצון שהם דיני מצוה זו יתבארו כאן תוארם ומקומם בעזה"י.