ומבואר בר"מ כאן פ"ג דביכורים טעון ז' דברים הבאת מקום וכלי וקריאה וקרבן ושיר ותנופה ולינה. והנה מצות קריאה נחשב למ"ע בפ"ע ויתבאר בעזה"י לקמן פ' תבא ושאר הדברים הם דיני מצוה. והקרבן צריך שיהי' שלמים כתיב כאן ושמחת בכל הטוב וברגלים כתיב ושמחת בחגיך מה שמחת החג בשלמים אף כאן שלמים והוא בירושלמי ובר"מ כאן וער"מ פ"ד כת' כל המביא ביכורים טעון קרבן וכו' אבל קריאה יש שאין קוראים וחשיב שם הרב' שאינן קוראים נרא' דהקרבן הוא תמיד. ולכאורה כיון דאחר החג עד חנוכה אין קוראין ע"ש וילפינן מפסוק זה ושמחת בכל הטוב אין קריאה אלא בשעת שמחה ואחר החג אין שמחה וכ"ה בפסחים ל"ו אם כן כיון דקרא ושמחת לא קאי על אחר החג אם כן אפשר דא"צ להביא קרבן ג"כ דעיקר קרבן יליף מפסוק זה ושמחת ולאחר החג אינו בשמחה. אך במשנה ור"מ לא נזכר זה נראה דקרבן מביא תמיד וצע"ק. ואין הקרבן מעכב כמבואר בר"מ כאן. וטעון לינה בירושלים המביא ביכורים אף שלא הקריב קרבן כך גזירת הכתוב ואם מביא קרבן בלאו הכי טעון לינה מפני הקרבן עכ"מ בשם ירושלמי וסוכה דמ"ז בתוס' שם וע"ש דיני תנופה. עוד מבואר במשנה ור"מ דהי' מביא גוזלות והם עולות עם הביכורים וזה לא ילפינן מקרא כן הי' מנהג לשמחה כ"נ שם ע"ש. וטעון כלי ועשירים היו מביאין בקלתות של כסף וזהב והיו הכהנים מחזירים להם הכלים ועניים מביאין בקלתות של נצרים והכלים נתנו לכהנים עיין ר"מ כמה דינים וכבר כתבתי הא דניתן לאנשי משמר דהוי כקדשי המקדש אם כהן עצמו מביא ביכורים בודאי אין צריך ליתן לאנשי משמר כמבואר גבי עבודה בר"מ הכה"מ. והנה להרהמ"ח דנשים פטורות מן התורה אם כן טומטום ואנדרוגינוס הם חייבים מסד"א וגם חיוב דרבנן בודאי רמיא עליהם כמו נשים דחייבין מדרבנן. ולענין קריאה יבואר לקמן וחרש שוטה וקטן פטורים ממצוה זו ככל מ"ע שבתורה שהם פטורי'. ועיין במשנה ובר"מ דאפטרופסין מביאין וא"ק ובגיטין פ' הניזקין ובר"מ סוף ה' נחלות דאפטרופס אינו תורם ומעשר להניח רק לאכול שאין מאכילין היתומים דבר האסור להם אבל להניח אין תו"מ אם כן כאן שאין טובל היאך מביאין ביכורי'. ואפשר ברשות ב"ד תורם ע"ש ברמב"ן וברשב"א הובאו דבריהם במ"מ ועיין בשו"ת ח"צ סי' ל"ג. ופשוט דחרש שוטה וקטן בעצמם שהביאו ביכורי' לירושלים וקראו להם שם אין דין ביכורים עליהם כלל אך אם קטן מופלא סמוך לאיש שהפריש ביכורים ודאי דין ביכורים עליהם כתו"מ כמבואר בר"מ פ"ה מה' תרומות ועבדים דינם כאשה כמו בכל המ"ע ועוברים על מ"ע. ולענין תשובה ככל מ"ע שבתורה וכתבנו כ"פ ועמש"ל במצות מחצית השקל עמדתי ע"ד הר"מ דלא גילה דעתו היאך הדין במקדיש ביכורים בזה"ז אם חל עליהם שם ביכורים ובסוף שקלים הוא פלוגתא לפי' הרע"ב ופסק דלא קדשי והר"מ יש לו פירוש אחר אבל בדין זה לא גילה דעתו כלל וצ"ע:
מנחת חינוך · סימן צ״א, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
