מנחת חינוך · סימן צ״א, ו׳

והנה הרמ"ח כתב כאן דנוהג בסוריא ובעבר הירדן וכתב המ"ל בהגהותיו דה"ל לפרש דאינו אלא מדרבנן ובאמת לקמן מצוה תר"ו פ' תבא כת' הרהמ"ח להדי' דמביאין ביכורים מעבר הירדן וסוריא רק מדרבנן. וזמן הבאת ביכורים הוא מעצרת ואם הביא קודם לעצרת יניחם עד העצרת וכבר כתבתי לעיל במצות בכור דמד' הר"מ ותוס' פ' עד כמה מבואר דאף ביום טוב של עצרת מביאין. אך הרי"ט אלגאזי מביא בשם תוס' חיצוניות דאין מביא בי"ט דצריך קרבן ואין מקריבין בי"ט על כל פנים אם אין לו קרבן דהקרבן אינו מעכב כמבואר בר"מ פ"ג מביא אף בעצרת. וגם רמזתי לעיל כיון דבקרבן זה כתיב שמחה אפשר יכול להקריב בי"ט כי יכול לצי"ח בשלמי שמחת י"ט ע' חגיגה ז' ע"ב תוסד"ה עולות אף לתי' השני כיון דמביא לשם נדר ע"ש ובט"א מכל מקום כיון דנפ"ל קרבן בביכורים מושמחת מה שמחה ברגלים ה"נ קרבן אם כן אפשר יי"ח שמחת חג ויכול להקריב משום זה ואין כאן מקומו. והמשך זמן הבאת ביכורים נר' מהמשנה דמבואר דמעצרת ועד החג מביאין וקורין ומהחג ועד חנוכה א"ק משמע הא אחר חנוכה אינו מביא כלל וכ"ה בספרי ותוס' פסחים ל"ח ע"ב ד"ה נאכלים אבל הר"מ והראב"ד יש להם שיטה אחרת בזה דאין מביאין אחר חנוכה היינו הביכורים שביכרו אחר חנוכה הר"מ סובר דחשובים משנה הבאה וימתין עד העצרת והראב"ד כ' דאותם פירות שביכרו אחר חנוכ' הם פסולת הפירו' ודינם כתאנים סורות ומנוקבו' דלא קדשו כלל ולדבריהם הפירות שביכרו קודם מביא מהם תמיד ובט"א במגלה ך' השיג עליהם ומביא ראיות מספרי ומירושלמי דבכ"ע אין מביאין כלל אחר חנוכה וע"ש שפלפל דביכורים ה"ל מעשהז"ג כיון דא"מ אלא עד חנוכה ואפשר שזה דעת הרהמ"ח דפוטר נשים מביכורים מחמת מעשהז"ג אף שהוא לא כ"כ. וע"ש עוד שכת' דאין מביאין ביכורים בלילה כיון דהוי כקדשי המקדש וגם טעונין תנופה ותנופ' רק ביום וה"ר וכת' דלפ"ז ה"ל מעשהז"ג. אך פלפל למה נשים חייבות וכ' שם דמצות כאילו שהמצוה חוזר וניער רק שהזמן מפסיק אין נקרא מעשהז"ג והבאתי ד"ז בחיבורי לעיל. על כל פנים אפשר שזה דעת הרהמ"ח דפוטר נשים ממצוה זו דסובר דה"ל מעשהז"ג. אך זה קשה אם פטור מט"ז אם כן למה חייבות מדרבנן כקושית הש"ס בברכות דכל מעשהז"ג נחייבינהו מדרבנן ע"ש וע"כ חייבים על כל פנים מדרבנן דהיא משנה מפורשת דמביאין ולמה יתחייבו מדרבנן כיון דהזמן גמרא וצ"ע אך בודאי הרהמ"ח מצא באיזה מקום כן דנשים פטורים מה"ת.