מנחת חינוך · סימן צ״א, ד׳

וביכורים א"נ אלא בפירות א"י לא בח"ל מפני שהוא חובת קרקע ע' תוס' ב"ב בסוגי' דהקונה אילנות כו' דביכורים ל"ה חובת קרקע וע' תוס' פ' רה"ג אך יש מיעוט ע"ז מארצך למעוטי ח"ל ואין נ"מ לדינא הכלל פירות ח"ל פטורים. וכבר הבאתי בחיבורי כ"פ עיין ר"מ פ"א דתרומות דא"י הוא מה שכבש מלך ורוב ציבור או נביא ואפילו ארצות שאינן מז' אומות שנשבע הקב"ה לאברהם. אך מדינות אחרות אינן כא"י אם לא כבש אותם דוקא לאחר כיבוש ז' עממין ומפני זה סוריא אף על פי שכבשן דהמע"ה מדעת רוב ישראל כיון דכבש סוריא קודם שכבש כל א"י אינו קדוש בקדושת א"י מן התורה אך מדרבנן לאיזה ענינים. וגם כיבוש יהושע כיון שגלו נתבטלה לקדושה דק"ר לא קדשה לע"ל אך מה שקידש עזרא הוא קדוש לע"ל אך לענין תו"מ דעת הר"מ דאף בימי עזרא לא נתחייב דלא מהני קדושתו דלא הי' ביאת כולם ע"ש. והנה לענין ביכורים כל שדינו כא"י מן התורה חייב בביכורים בכיבוש יהושע כל הארצות שכבשו אז ישראל ובכיבוש עזרא כל שנתקדש בקדושת עזרא נתקדש לענין ביכורים גם כן אף דבתרומה פטור מן התורה לדעת הר"מ דל"ה ביאת כולם מכל מקום דוקא בתו"מ וחלה הדין כן אבל לענין שאר דברים חייב ככל קדושת א"י ע"ש בכ"מ. אך בביכורים יש דין אחר מבואר בר"מ דא"ח מן התורה אפילו א"י אם אינו ארץ זבת חלב ודבש ע"כ פוסק הר"מ דמביאין ביכורים מדרבנן מארץ סיחון ועוג ומסוריא אבל לא מן התורה דאינו ארץ זבת חלב ודבש והוא פלוגתא במשנה דביכורים ופוסק הר"מ כן ע' בכו"פ. והנה נחלק הדין סוריא אינו קדוש בקדושת א"י מן התורה כלל אף לענין תו"מ כמש"ל אם כן בודאי אינו אלא מדרבנן דמה"ת אינו קדוש כלל אבל עבר הירדן אף דהי' קדוש בקדושת א"י דהוא כיבוש מרע"ה וכל ישראל והי' חייב בתו"מ מן התורה מכל מקום גזירת הכתוב הוא דפטור מביכורים כיון דאינו זבת חלב ודבש. והנה אף דהת"ק במשנה סובר דמביאין מעבר הירדן ואינו מבואר דהוא רק מדבריהם ואפשר דהוא מן התורה דא"צ ארץ זחו"ד ע' מהרי"ק שכ' דבברייתא בספרי גם הת"ק סובר דצריך ארץ זחו"ד עכצ"ל דפליגי כאן רק מד"ס דסובר הת"ק דחייב. וברמב"ן עה"ת בפסוק והיה כי יביאך מביא הך ברייתא דספרי נאמר כאן בביכורים ארץ זחו"ד ונאמר להלן היינו בפרשת והי' כו' ארץ זחו"ד מה להלן ארץ ה' עממין דלא נחשב שם רק ה' ולא נחשב הפריזי והגרגשי דאותן שני עממין אינן זחו"ד אף כאן בביכורים ארץ ה' עממין ר"י אומר אין מביאין ביכורים מעבר הירדן כו' וכ' הוא ז"ל דהת"ק מיעט ארץ שני עממין הנ"ל אבל עבר הירדן דהוא מאמורי נחשב כאן לארץ זחו"ד ור"י מיעט אף עבר הירדן דאינו זחו"ד. והאמורי המוזכר כאן הוא אותו שבא"י עצמה ע"ש על כל פנים נראה מדבריו דכ"ע סוברים דשני עממין פטורים דגזירת הכתוב הוא דצריך ארץ זחו"ד ושני עממין לא נחשב כאן רק הפלוגתא בעבר הירדן דת"ק סובר כיון דהוא ארץ אמורי אם כן הוא בכלל זחו"ד ור"י סובר דאינו בכלל זחו"ד רק חלק האמורי שהוא בא"י. ונראה מדבריו דלת"ק עבר הירדן חייב מן התורה וצ"ע על הר"מ. אך אם דעת הרמב"ן כן אפשר דעת הר"מ דכולם מודים דעבר הירדן אינו ארץ זחו"ד ורק מדרבנן מחייב הת"ק כהמהרי"ק. אך זה ק"ל על הר"מ כיון דפוסק כהברייתא בספרי דצריך זחו"ד אם כן היאך סתם וכתב דעבר הירדן פטור מן התורה ולא כתב הדין דארץ שני עממין אף בא"י פטור רק ארץ חמשה עממין חייב מן התורה ולא יותר ובפרט הר"מ לא כתב טעם כלל למה עבר הירדן פטור. ואם הי' הדין רק בעבר הירדן א"צ לכתוב הטעם כי הדין אמת אבל כיון דבא"י יש ג"כ חלק דפטור מן התורה אם כן אם הי' כותב הטעם אפשר דהי' ידעינן דגם השני עממין פטורים מקרא דאינם נחשבין כארץ זחו"ד בפ' בא אבל הוא לא כת' טעם כלל אם כן נראה דדוקא עבר הירדן פטור ובאמת השני עממין כ"ע סוברים דפטור רק בעבר הירדן פליגי לדברי הרמב"ן ולהמהרי"ק כולם שוים על כל פנים לדעת כולם פטורים ארץ שני עממין מביכורים מן התורה והר"מ לא הביא זה כלל וצריך עיון גדול למה השמיט ד"ז ובפרט שהר"מ כת' תחלה ז"ל ואינו נוהג אלא בפני הבית ובא"י לבד משמע דכל א"י חייב ובאמת השני עממין פטורים מן התורה אליבא דכ"ע וצריך עיון גדול. ואני מסופק דאפשר הא דאין מביאין רק מארץ ה' עממין דהיא זחו"ד הוא דוקא בארץ ז' עממין שהקב"ה נחל לנו וגילה לנו דחלק ממנה היינו השני עממין או עבר הירדן אינו זבת חלב ודבש אבל אפשר בכל העולם יש עוד מדינות שזחו"ד. ונ"מ אם מלך ישראל כובש עוד מדינות או מלך המשיח המקווה בב"א יכבוש כל העולם ויתקדש בקדושת א"י כי הוא כתורה יעשה ויכבוש תחלה הז' עממין ואח"כ יכבוש יתר העולם מדעת ישראל ויהי' הכל בקדושת א"י כמש"ל בשם הר"מ והיא מהספרי אפשר יש עוד ארצות דהם זבת חלב ודבש ויתחייבו בביכורים או אפשר דהתור' גילתה לנו שאין בכל העולם כולו ארץ זחו"ד רק אותם הה' עממין ולא יתחייבו בביכורים מן התורה בשום פעם רק אותם הה' עממין וצ"ע עד יבא ויורה צדק לנו בב"א: