מנחת חינוך · סימן צ״א, ג׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

קנה שני אילנות מביא מס' דס' אם יש לו קרקע וקונה ג' אילנות מביא בודאי דיש לו קרקע ואם קנה אילן וקרקעו מביא גם כן בודאי. והנה מבואר דאם אין לו קרקע פטור מהבאה וכן הוא בפ' הספינה ולכאורה קשה דבפ' השולח מבואר דהמוכר שדהו בזמן היובל ר"ל סובר ק"פ לאו כקה"ג ומביא ואינו קורא וכ"פ הר"מ פ"ד כאן דהמוכר שדהו לפירות או בזמן שהיובל נוהג מביא וא"ק כיון דאין לו קרקע דק"פ לאו כקה"ג וא"כ כיון דאין לו קרקע למה מביא הא לאו אדמתך היא ובפ"י גיטין עמד בזה ותי' דכאן אין לו קרקע כלל אבל שדהו לפירות או בזמן היובל דהקרקע קנוי' לו לפירותי' ע"כ מביא ע"ש. ומכל מקום צ"ע כיון דנתמעט מקריאה דלא קרינן מן האדמה אשר נתת לי דל"ה שלו ע"כ ל"ה אדמתך ג"כ כמבואר פ' הספינה ושם בהשולח דמ"ז ע"ב תוס' ד"ה טבל וחולין כו' נראה דלמ"ד ק"פ לאו כקה"ג דמי אינו מביא ג"כ רק במקדיש להו וכ"ה ברשב"א שם להדיא דלר"ל מקדיש להו כדאיתא בפ' הספינה אם כן מבואר להדיא דאינו מביא גם כן לר"ל אך מביא מספק ע"כ מקדיש להו. ובשאג"א סי' צ' הקשה עדהתו"ס דל"ל לאקדושי הא מביא בודאי לר"ל אך דא"ק וא"צ לאקדושי' ובמק"ח סתמ"א השיג עליו וגם על הפ"י ומביא ד' הרשב"א אילו דמוכח דלר"ל אינו מביא רק מספק או מדרבנן וצריך להקדיש. אך ע"ד הר"מ פ"ד דגבי קונה ב' אילנות כת' דמביא מס' וכיצד עושה מקדיש כו' ואח"ז גבי מוכר שדהו לפירות או בזמן היובל כת' סתם דמביא ולא כת' גם כן דמביא מספק ומקדיש להו כדלעיל. נ"ב דהר"מ סובר כהפ"י והש"א דמוכר שדהו לפירות מביא בודאי אף שאין לו קרקע וצ"ל כחילוק של הפ"י וע"ש עוד במק"ח ותלי"ת הרבה כוונתי לדעתו. והנה בקונה אילן דאין לו קרקע אף דהאילן עומד ברשות וכן שני אילנות כיון דאין לו קרקע ל"ה אדמתך ולעיל גבי נוטע תוך שלו והבריך תוך שדה חבירו דגם כן אינו מביא דאין כל הגידולין מאדמתך ומבואר שם בר"מ בשם ירושלמי דאם נתן לו חבירו רשות להבריך ה"ז מביא וכאן דעומד ברשות ולא מהני ע' ראב"ד בהשגות הי"ג כת' דמבריך עיקרו ברשות עצמו ויניקת הברכה מועטת ברשות חבירו ע"כ מהני נתינת רשות אבל בעומד ברשות חבירו כמו קנה אילן בלא קרקע ל"מ נתינת רשות ואינו מביא וע"ל מצוה של"ט כתבתי דנראה דאם קונה קרקע לזמן דיש לו רשות לחפור בגוף הקרקע כמ"ש הר"מ פכ"ג מביא וקורא דהוי כקנין עולם ע"ש. פירות השותפין חייב בביכורים כ"ה בר"מ פ"א מה' ראשית הגז וע"ש דגם שותפות עכו"ם חייב אך בחלקו כיון דא"ב בדאוריית' צריך להקדיש חלקו כמו כל ס' ביכורים. ולענין תרומה עיין ר"מ פ"א דתרומות. וער"מ פ"א דהגדל בעציץ אף על פי שהי' נקוב וגדל בספינה אינו מביא ביכורים דכתיב בארצכם אבל מביא מן הגדל בגג וחורבה וע"ש בהשגות ובכ"מ.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.