ובעיקר ד"ז אי לינה מועלת בראשו של מזבח דהיא פלוגתא בזבחים רבה סובר דאין לינה מועלת ורבא סובר דלינה מועלת והר"מ פ"ג מהפסה"מ פוסק כרבא ע"ש בכ"מ ולכאורה בד"ז דפליגי רבה ורבא הלכתא כמי הוא מחלוקת בין הראשונים. אח"ז ראיתי בתורת חסד כלל י"ג הרגיש בזה ומביא הרבה דברים דדעת הר"מ דהלכה כרבה נגד רבא ע"ש. אך באמת כיון דהת"ק כאן סובר בע"פ נדחה עשה דהשלמה ואי אין לינה מועלת ה"ל להלינה דכ"מ שאפשר לקיים שניהם כו' ע"כ סובר דלינה מועלת אם כן ע"כ צריך לדחיי' עדיף שנדחה עשה דהשלמה דעשה הקל וקל לדחות מלאו כמ"ש תוס' וגם חביבה מצוה בשעתה דדוחה שבת מהקטרת אימורין והלכה כת"ק וגם ר"י לפמ"ש ג"כ סובר כן כמ"ש וגם ר"כ דרמי לא ילין הא כל הלילה וכו' הא עליה השלם כו' ג"כ סובר כן כמ"ש דאל"ה אין קושיא דלא מיירי מהקטרה כמ"ש וגם ר"ס רמי לרב לא ילין הא כל הלילה ילין הא לא עולת חול כו' ג"כ סובר כן דאל"ה אין קושי' כמ"ש וכאן נראה דרב סובר כן וסברא דהלכה כרבא. עי' ברי"ף בסוכה דהטעם דכל מילי כרב עביד וכאן רב לא סבר כוותי'. אך עיין בגליון הש"ס דגרסינן רמי ר"ס לרבא אם כן אין (רבא) [רב] והוא רמי לשיטתי' דרבא. אך מבואר שם שאמר לי' כבר רמי נהלי' ראב"ח לר"א וכו' ותי' אם כן כל אלו סוברים כן דלינה מועלת ע"כ פוסק הר"מ כן ועי' בס' ת"ח שהבאתי. ולאו זה דלא ילין נראה דעל כזית אימורין עובר בלאו זה ובפחות מכזית יש דין ח"ש אף דאינו במידי דאכילה כמש"ל כ"פ דכל השיעורים בכזית חוץ היכי שנתפרש שיעור אחר:
מנחת חינוך · סימן צ׳, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
