מנחת חינוך · סימן צ׳, א׳

שלא להניח כו'. ד"ז עיין ר"מ פ"א מהק"פ ה"ז והר"מ לא הביא רק זה הפסוק דלא ילין חלב חגי ובמ"ל האריך מאוד בענין פסוקים אלו והרהמ"ח נמשך אחר דעת הר"מ בסמ"ק שלו ע"ש במ"ל והלאו הזה הוא דוקא בעזרה אבל על המזבח א"ע על לאו זה ואינו נפסל בלינה כמש"ל והוא מבואר בש"ס כ"פ ובר"מ פ"ג מהפסה"מ שהבאתי לעיל וכן פי' התרגום לא ילין כו' בר מן מדבחי כו' ומבואר להדיא בפסחים דנ"ט ע"ש. וק"ל דשם בדנ"ט מבוא' ר"כ רמי [כתיב] לא ילין לבוקר הא כל הלילה ילין וכתיב והקטיר כו' עליה השלם כו' וכן אח"כ רמי לי' ר"ס לרב כתיב לא ילין לבוקר הא כל הלילה ילין הא כתיב עולת שבת בשבתו ולא עולת חול בשבת ולא עולת חול בי"ט ומתרץ כו' שבקי' לקרא דדחיק ומוקי אנפשי' ועיין פירש"י. ואיני מבין הקושיא דהלאו הוא דלא ילין למטה ברצפה ונפסל בעמוד השחר בנמצא על הרצפה אם כן פירוש הקרא דלא ילין חוץ למזבח ועובר בלאו ונפסל בנותר אבל כל הלילה מעלה האימורין על המזבח ובאמת אינו מקטירן כלל רק מעלן על המזבח ומקטירן אחר כמה ימים וא"ע בלאו ולא נפסלין אם כן מנלן מפסוק זה דמקטירן כל הלילה דתקשי לו היאך יכול להקטירן ולדחוק הקר' דמיירי בחל ער"פ בשבת ע"ש דלמא הלאו הוא על חוץ למזבח וכל הלילה ילין ויכול להעלותן על המזבח ובבוקר אם לנו חוץ למזבח נפסל ועבר בלאו ואסור להעלותן רק אם עלו לא ירדו עש"ס ור"מ והאמת כ"ה כפירש"י בחומש והתרגום אם כן מאי מקשה הש"ס. ורש"י שם באמת פי' ומעלן ומקטירן כ"ה ע"ש ברש"י. אבל קשה מנלן להקשות דלמא לא מיירי בהקטרה כלל ומקטיר באמת אימת שירצה אם הם בראש המזבח כמש"ל. אך באמת ל"ק דזה הוא פלוגתא בפ' המזבח מקדש בזבחים פ"ז דרבה סובר לינה אינה מועלת בראשו של מזבח ואם לנו בראש המזבח אפילו ירדו יעלו ולדידי' לא נפסל כלל בראשו של מזבח דאפו' אם ירדו יעלו דפסולים קי"ל דאם עלו לא ירדו ואם ירדו לא יעלו אם כן לדידי' לא עבר על לאו כלל ואינו נפסל בלינה ורבא ס"ל שם דלינה מועלת בראש המזבח ונפסלו בלינה אף בראש המזבח אך בעלו לא ירדו כמו כל הפסולים אך אם ירדו לא יעלו דבאמת נפסלו וגם עבר על לאו והר"מ פ"ג מהפסה"מ הי"א פסק כרבא דלינה מועלת בראש המזבח ואם ירדו לא יעלו אם כן לרבא אף בראש המזבח עוברין בלאו זה ונפסלו מחמת נותר ע"כ מקשה הש"ס שפיר אליבא דהלכתא דעובר בלא ילין אם אינו מקטירן אם כן כל הלילה ילין דהיינו להקטיר והא לא עולת חול בשבת ובי"ט וכו' או עשה דהשלמה ומשני שם דבאמת הלכה כן דאף בראש המזבח עובר בלאו ונפסלו בנותר והתרגום דפי' בר מן מדבחי אפ"ל דכוונתו חוץ מהמערכה או אף אם נאמר דכוונתו דוקא המזבח אפשר סובר התרגום כרבה דאין לינה מועלת ואין תימה דסובר התרגום שלא כהלכתא דכ"פ מצינו זה והוא הי' תלמיד ר"א ור"י דהמה סוברים כן ותנאים אחרים פליגי ורבא ס"ל כוותי' והלכתא כרבא ורש"י שם בשמות דפי' גם כן כהתרגום מדבריו נראה דהפירוש הוא חוץ מהמערכה עיין בלשונו אח"ז שכ' יכול על המערכה ע"ש ואף אם נאמר דס"ל כרבה ג"כ אין תימה דידוע דהרבה דברים פירש"י עה"ת שלא אליבא דהלכתא כמ"ש האחרונים בשם הרא"מ. אך קשה ע"ז מסוגיא דפסחים נ"ט דמבואר שם דר"י בנו של ריב"ק סובר דמח"כ בשאר ימות השנה טובל ואוכל בקדשים ומקשה הש"ס מאי אולמא דהאי עשה בראש המזבח כו'. ולפמ"ש היאך יכול מהאי עשה דהשלמה ומתרץ דמעלה ומלינה להלינה כיון דגם בראש המזבח עובר בלאו ונפסל. ודוחק לומר דהסוגיא אזלא אליבא דרבה דאין לינה מועלת כיון דאין הלכה כוותי' ורש"י ד"ה מעלה כו' כת' כדאמרינן בזבחים דלד"ה לא ירדו ודבריו צ"ע נהי דלא ירדו מכל מקום הם פסולים ועובר כמ"ש והיאך מלינה והו"ל לרש"י לפרש דאזלא למ"ד אם ירדו יעלו. אך באמת ל"ק דהש"ס קאמר דלר"י למה מקריב ועובר בעשה דהשלמה מאי אולמא דהאי עשה כו' דהיינו דאין עשה דוחה עשה וע"ז מתרץ שפיר דמעלה ומלינה אם כן לא יעבור על עשה דהשלמה ואי דעובר על לאו זה דלא ילין אליבא דהלכתא ז"א דהדר עשה דקדשים דוחה לאו זה ככל עדל"ת רק בלא הלנה דעובר על עשה דהשלמה מקשה הש"ס דאין עשה דוחה עשה ומסקינן דא"ע העשה רק על לאו ועשה דאכילת קדשים דוחה לאו זה אם כן סוגיא זו אזלא אליבא דהלכתא לכ"ע אף דהוא עובר על לאו בשוא"ת מכל מקום נדחה מפני העשה וגם ל"ש דל"ה בעידנא דבאמת אדרבא דמקיים העשה קודם דמעקר הלאו כי קדשים אוכל בערב והלאו א"ע רק בעמוד השחר.