ואם יש חמץ במשכנותיו עובר ג"כ על ל"ת שאור לא ימצא וכו' אבל אין לוקין על לאו זה וכו'. לכאורה למה הביא הרהמ"ח דבר זה כאן דאיירי בי"ד ובי"ד א"ע בב"י כנראה מדברי הר"מ ואפשר דעתו כדעת רש"י דמחצות י"ד עוברין בב"י ועיין בנו"ב מ"ק דעתו דגם הר"מ ס"ל כן דביאר לקמן בלאו דב"י ועיין לקמן פ' ראה בלאו דחמץ ער"פ מביא שם דחמץ אסור בע"פ אוקמתי' דאביי דכתיב אך ביום הראשון וכו' וכתיב שבעת ימים ובאמת הר"מ מביא כאן כרבא מלא תשחט ויבואר שם בארוכה:
מנחת חינוך · סימן ט׳, י״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.