ואם שנים שחטו פסח כא' דכשר בקדשים עיין ר"מ פ"א דפסה"מ כיו"ב דדינו כמבואר בר"מ פ"א משבת דזה יכול וזה יכול פטור וזה א"י וזה א"י שניהם חייבי' וא' יכול והשני א"י היכול חייב ושא"י פטור עתב"ש סי' ב' ונראה דבשניהם א"י ושחטו שניהם ויש ביד א' מהשוחטים חמץ חייב השני ג"כ אף דכתבתי לעיל דשוחט וזורק ומקטיר אין שייכים זה לזה אבל כאן כיון דכ"א א"י רק ע"י השני אם כן שייך א' בחבירו וחייב על לאו זה כנ"ל מסברא. ובתב"ש סס"ב פלפל דבשבת משמע דבשניהם יכולים כ"א כולה קעביד ע"ש אם כן ה"נ בשניהם יכולים חייבים שניהם אם יש לא' מבה"ח חמץ אבל אם אין להם חמץ רק לשוחט א' יש חמץ פשוט דפטור השני כיון דכ"א כולי' קעביד אם כן האי דאין לו חמץ למה יתחייב על שיש להשני ומה שייך להשני הוי כמו שוחט וזורק אבל בשניהם א"י שפיר שייך כ"א לחבירו וחייב על מה שיש חמץ אף תחת השני כנ"ל פשוט. וז"פ לדעתי אם שחט פסח חוץ לעזרה דחייב משום ש"ח והי' לו או לא' מבה"ח חמץ חייב מלקות משום לאו דחמץ גם כן אך בשחט בחוץ על החמץ ואח"כ זרק או העלה א"ח על הזריקה והעלאה משום לאו זה דחמץ כיון דנפסל משום שחוטי חוץ אבל על השחיטה דהי' יכול לשחוט בפנים בהכשר חייב כמש"ל בשם שעה"מ. והנה המקטיר באימרים חייב לא נתבאר שיעורו ונראה שיעור הקטרה כזית עיין פ' הקומץ דנ"ח פלוגתא דאביי ורבא ובתוס' שם ובר"מ פ"ה מהא"מ ובכ"מ ולחם משנה שם. אך מכל מקום איסורא איכא בכ"ש ככל ח"ש עלח"מ ה' מעה"ק פי"ג ובמ"ל שם פי"ט. ואימתי נקרא הקטרה דאין סברא דאם נתן על האור תיכף יתחייב אפילו לקח תיכף מעל האור יבואר אי"ה לקמן כי כמה הקטרות יש. וער"מ פי"ב מהמעה"ק הי"ג דהשיעור משיצית האור ברוב הקומץ ושם במ"ל פי"א ה"ד דה"ה לענין הקטרת האימורין שיותר בשר לאכילה ויתבאר אי"ה לקמן בדין הקרבנות איזה נקרא הקטרה וה"ה כאן.
מנחת חינוך · סימן פ״ט, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
