מנחת חינוך · סימן פ״ח, ז׳

והנה הבאתי לעיל דמי שלא הקריב בראשון של י"ט מקריב ויש לו תשלומין כל הרגל וכולם תשלומין דראשון הוא ומי שלא היה ראוי ביום ראשון פטור מתשלומין וער"מ פ"ב והיינו אם קודם עלות השחר של ראשון נטמא או נעשה חיגר וכדומה באופן שלא היה ראוי כל יום ראשון א"צ להשלים אף דבליל יט"ר היה חזי מכל מקום פסקינן דלילה מח"ז עיין ר"מ פ"ב. ואם היה חיגר ונתפשט ביום ראשון חייב כיון דבאותו היום חוזר להיות ראוי כמו ביום ראשון בכל שעה החיוב עליו ולא בתורת תשלומין כ"כ תוס' ריש חגיגה ע"ש וז"פ. וכן אם בעמוד השחר ביט"ר היה חזי ואח"כ נעשה אינו ראוי בודאי יש עליו תשלומין כיון דיט"ר בבוקר היה ראוי כ"ה בכ"מ שם ופשוט. ואם היה פשוט בראשון ונעשה חיגר בשני אם חייב להקריב אף שהוא עתה חיגר כיון דהם תשלומין דראשון ובראשון היה חייב א"ד כיון דעתה הוא חיגר פטור ע' תוס' חגיגה דף ט' ע"ב ד"ה כיון דלא נראה דעתם דלמ"ד תשלומין חייב בהיה פשוט בראשון ונעשה חיגר בשני (ימים) וע"ש בט"א חולק ע"ז וה"ר דפטור אם עתה אינו ראוי אף דהיה ראוי בראשון ע"ש ומכל מקום אני לך. ודעת ריטב"א בסוכה מ"ז גבי פז"ר קש"ב דשמיני של חג רגל בפ"ע הוא לענין אם לא היה ראוי בראשון של חג שאין לו תשלומין כל ימות החג מכל מקום בשמיני מקריב הקרבנות ואף דלענין אם חגג ביט"ר א"צ לחוג עוד בשמיני וכן אם היה ראוי בראשון ובתוך החג נדחה גם השני בתשלומין דהוי רגל א' אבל לענין זה אם לא היה חזי בראשון או אפילו כל ימי החג דהעיקר יום ראשון ובשאר המועדים אם לא היה חזי בראשון אינו משלים אבל שמיני דחג לענין זה רגל בפ"ע הוא דמקריב אף דלא היה חזי בראשון והיא שיטה חדשה ובר"מ כאן אינו משמע כן. אך דעת הריטב"א כן ע' שם. גם כתב שם דחיגר שנתפשט או קטן שהגדיל בתוך הרגל חייב לחוג בשמיני וז"פ להריטב"א אם היה חגר או א' משאר פטורים ומכל מקום הקריב ואח"כ נעשה ראוי בודאי לא נפטר מחיוב מה שעשה בשעת שהיה פטור ע' ר"ה גבי כפאו שד ובט"א. אך בקטן שנתגדל תוך הרגל ועשה קרבן בתחלת החג קודם שנתגדל אפשר דנפטר מקרבן אח"כ כמו שכתב ר"מ פ"ה מהק"פ דקטן שנתגדל בין שני פסחים חייב לעשות פ"ש ומכל מקום אם עשה בראשון אף שהיה קטן נפטר מפ"ש אם כן ה"נ. אך הכסף משנה כתב שם כיון דרחמנא רבי' לקטן למנות אותו על פ"ר ע"כ נפטר אם כן כאן ל"ש זה וע"מ שפלפלתי לק' בדבריו במקפ"ה. עוד נראה מד' התוס' פסחים דף ג' ע"ב דגם מי שדר בח"ל פטור מן הראיה וחגיגה והר"מ לא הביא זה ועמ"ל פ"א מהק"פ שנתקשה בד' התוס' ומש"ל בחיבורי בעזרת השי"ת. וכבר הבאתי דאם חל יט"ר בשבת דאין חגיגה דוחה שבת ויש לו תשלומין ול"א כיון דל"ח בראשון כיון דאין חסרון בגוף רק היום גורם כ"כ התוס'. ע"כ נ"פ דאם היה חיגר ביוט"ר שחל להיות בשבת בודאי אין לו תשלומין כיון דל"ה חזי בראשון אף דבלאו הכי לא היה מקריב בראשון משום שבת מכל מקום עכשיו דהיה חסרון בגוף ג"כ אמרינן שפיר כיון דל"ח בראשון ופטור מתשלומין ומכ"ש לפי הטעם שכ' הט"א שם בודאי פטור וז"פ. וק"ל קושיא וגדולה היא אלי במה דא"ד שבת ויש לו תשלומין כיון דהיום גורם ה"ל חזי בראשון.