מנחת חינוך · סימן פ׳, ה׳

ודעת הר"ן מובא בנ"י ובכ"מ דטעינ' בשכר כמו אבדה דוקא אם הי' בטל מסלע אבל אם הוא אדם בטל אסור ליטול שכר בטעינ' ג"כ ופריקה בחנם דצריך לבטל ממלאכתו ולקיים מצות פריקה ואין לו שום שכר משום צב"ח. והנה סברת הר"ן נוכל לומר דזה אין סבר' אצלו דהתור' להקל בא במצות טעינה דיטול שכר אך באמת טעינה כמו אביד' אך פריקה א"צ לכתוב דק"ו מטעינה משום צב"ח ע"כ באה התורה לגלות להחמיר דפריק' בכ"ע בחנם וצריך ליבטל מסלע לקיים המצוה וכ"ז במצות פריקה אבל בלא מצות פריקה כגון דליתא למרא בהדי' דמבואר בש"ס דהוא משום צעב"ח ונוטל שכר דעל צעב"ח לחוד רשאי ליטול שכר כמ"ש דרשאי לצער בע"ח משום ריוח ממונו מכ"ש בשוא"ת ומכ"ש דא"צ ליבטל ממלאכתו משום צב"ח דלא שמענו זה דאדרבא התורה התירה צב"ח לצרכי ב"א ובודאי רשאי לצב"ח משום הפסד ממונו ומכ"ש בשוא"ת אך מצות פריקה דהוא ק"ו מחמת טעם דצב"ח הוא בחנם דהוא נדרש מיתורא דקרא דל"צ למיכתב ע"כ גזירת הכתוב דהוא בחנם והתורה כתבה להחמיר ולא להקל בטעינה והכל כמ"ש לעיל בדעת הרא"ש. אך בד' הר"ן מבואר דאף בצב"ח לחוד בלא מצות פריקה אסור ליטול שכר וצריך עוד ליבטל ממלאכתו היינו להפסיד ממונו משום צב"ח. וז"ל הנ"י שם ואינו מחוור בעיני הרבנ"ר דכיון דאיכא בפריקה צב"ח אפילו בטל מן הסלע חייב בחנם והא דאמרי' לקמן דאי לא עביד מרי' בהדי' בשכר משום קנס הוא כיון דלא מסייע מרי' בהדי' עכ"ל ומדמקשה מד"ז דכי לא עביד מרי' בהדי' דשם אינו מצות פריקה רק צב"ח לחוד ותי' משום קנס מבואר להדיא דעל צב"ח לחוד אסור ליטול שכר דאל"ה לא קשה כלל כמ"ש. וגם נראה מדבריו דאפילו לבטל מן סלע צריך משום צב"ח. ודברים אלו תמוהים מאוד לענ"ד דאיך יעלה על הדעת דלא יקח ממון משום צב"ח ומכ"ש להפסיד ממונו הא התורה התירה צב"ח לצרכי האדם כמבואר בר"נ אח"ז גבי זקן ואינו לפ"כ דנראה שם דזהו לשון הר"ן והבאנו למעלה וגם מי דחקו להר"ן בזה בפשיטות דבריו נכונים דגבי מצות פריקה גזירת הכתוב דהיא בחנם וצב"ח לחוד הוא בשכר כמש"ל בכוונת הרא"ש וגם אין זה סברא כלל דמשום קנס דלא עביד מריה יטול הוא שכר עבור המצוה וכי אם נזדמן מצוה לשני ב"א וא' אינו רוצה לעשות המצוה ודאי מוטל על השני וכיון דמחויב משום צב"ח אף דמאריה לא רצה לעזור מכל מקום החיוב מוטל עליו ולמה יקח שכר והיאך פשוט לי' להש"ס דמשום קנס יטול שכר. בשלמא לפמ"ש דזה ודאי פשוט דצב"ח התירה התורה לכל צרכי ב"א ששוחטין בע"ח ועושים בהם כל העבודות וליכא משום צב"ח אבל ליטול שכר משום קנס אין סברא כלל ועיין באנשי שם להרי"ף הקשה ג"כ על הר"נ. סוף דבר ד' הר"ן צ"ע מכל מקום השיטה בעצמה נכון הוא דהתור' לא הקילה על טעינה ובאה להחמיר על פריקה שתהא בחנם בכ"ע וכמדומה לי שזה איזה שנים הראה לי למדן א' שדברי הר"ן אלו סותרים למ"ש גבי זקן ואינו לפ"כ וצ"ע.