וכן האוכל דברים אלו [מנותר] הם בכרת וער"מ פ"ח מה' פסה"מ שכ' שם האוכל מנותר מעור ומעצמות אינו חייב כרת ולא חשיב אלא דברים שא"ר לאכילה אבל דברים האסורים מדרבנן כגון שמנו של גיד לא חשיב נראה דחייב כרת דחל שם נותר רק דחז"ל עקרו בשוא"ת ומכל מקום אינו עובר ג"כ כיון דהוא אנוס בתקנתא דחז"ל כמו שופר ולולב ע"כ נראה מזה כהצד הב' של המ"ל דאין מדרבנן פועל כלום ודין התורה במק"ע היכא דלא הוי אסור מן התורה הוי כאין שום דבר כיון דמה"ת היתר גמור ובאמת בענין זה של המש"ל האריכו הרבה בס' האחרונים ואם נבא להאריך יעברו ויחלפו מלא רוחב ים התלמוד ואין כוונתי בח"ז להאריך בפלפולים:
מנחת חינוך · סימן ח׳, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.