מנחת חינוך · סימן ח׳, י״ט

ונ"ל גם כן אפילו למש"ל דלאו שאב"מ אפשר אין הנשים מוזהרות כלל ובפרט בל"ת שהזמן גמרא דאינו בכלל היקישא דר"י א"ר מכל מקום אם בלאו משכחת לה מעשה גם כן אם כן נשים מוזהרות עליו וכיון דמוזהרות הם בלאו זה אף באב"מ גם כן מוזהרים כמו אנשים ודוקא אם הלאו הוא תמיד אב"מ אם כן אינו בכלל היקישא אבל אם בלאו הזה יש מעשה ואם כן נשים מוזהרים נמי שלא יעברו אף בלי מעשה כמו איש כנ"ל ולפמ"ש ע"כ כתב הר"מ הטעם דנל"ע דזהו מלתא דפסיקא אך אם ביטל העשה זה תלוי בהעשה אבל לא בהל"ת וכבר ביאר דיני ביטלו בסנהדרין אבל הטעם שאב"מ בהל"ת עצמו וזה לא פסיקא לי' לכתוב מפני שאב"מ דמשכחת לה מעשה שפיר כמ"ש. אך באמת שיטת הר"מ צ"ע אם סובר זה הכלל היכא דהלאו בא מתחלה על ידי מעשה עמ"ל ומשנ"ח האריכו וגם על הרהמ"ח דס"ל הכלל שכתבנו דהיכי דמשכחת בלא מעשה אין לוקין אף בעשה מעשה הי' ליה למנקט טעם זה דהוא טעם ברור ועיין.