מנחת חינוך · סימן ח׳, י״ב

וער"מ פ"א מה' תמורה והבאנו לעיל דסובר דצבור ושותפים אין עושין תמורה להיות קודש אבל לוקין וע"ש בלחם משנה הקשה דהרי כאן אמר הש"ס דצבור ושותפים לא לקי והוי עונש שאש"ב וכ' הלחם משנה דהר"מ אינו גורס גירסא זו דאש"ב אלא גורס כגירסא ראשונה דלאו שאב"מ ולפי שיטת הר"מ דצבור ושותפין לקי אף שאין עושין תמורה עכצ"ל דבתמורה גזירת הכתוב דלוקין אף בל"מ וכן כתב שם ולמה לוקין על התמורה וכו' חוץ ממימר וכו' אם כן לדידי' שפיר דצריך קרא בתמורה אף דאב"מ דבאמת בצבור ושותפים אב"מ וזה לא נשמע מדר"י א"ר ע"כ צריך קרא בתמורה. העולה מזה לשיטת הר"מ דתמורה הוי לאו שאב"מ דצבור וכו' לוקין אם כן ע"כ סובר כגירסא ראשונה דצריך קרא לרבות תמורה אף על פי דאב"מ נשים מוזהרות אם כן אפ"ל דבכה"ת יליף דנשים מוזהרות על לאו שאב"מ מתמורה כמבואר שם ביבמות דהתורה כתבה מיעוט בטומאה בני אהרן ולא בנות אהרן דאל"ה הי' ילפינן מלא יקחו דנשים חייבות בטומאה אף דהוי לאו שאש"ב ע"ש אם כן ה"נ מרבינן בכ"מ לאו שאב"מ מתמורה וגם לאו שאינו שוה בכל דג"כ לא ילפינן מדר"י א"ר כמבואר ביבמות שם ע"ש מכל מקום ילפינן דנשים חייבות מלא יקחו וכו' דמוזהרות על לאו שא"ש בכל אף דגבי טומאה מיעט קרא דאינן חייבות דא"ש בכל מכל מקום כיון דאיכא למילף לחומרא ולקולא לחומרא ילפינן ע"כ נשים מוזהרות בכל הל"ת כ"ז לשיטת הר"מ.