מנחת חינוך · סימן ח׳, א׳

שלא להותיר כלום וכו'. ער"מ פ"י מהק"פ הי"א וז"ל וצריך אדם שישתדל שלא להשאיר מבשר הפסח עד בוקר וכו' שנאמר וכו' והרהמ"ח הוסיף תיבת כלו"ם וכתב שלא להותיר כלו"ם ואפ"ל דכוונת הרהמ"ח כיון דלאו זה אינו באכילה אם כן אפשר א"צ כזית רק אפילו כ"ש אם הותיר עובר בלאו זה. ושוב ראיתי בס' מוצל מאש אשר בא לידי זה ימים בשאלה עמד על חקירה זו אם צריך כזית או אפילו בכ"ש עובר על לאו זה ודקדק מד' הר"מ שבפ"ט שם שכתב המוציא זית בשר הפסח מחבורה וכו' עובר ולוקה שנא' לא תוציא ומזכיר בדבריו כזית וכאן כתב הר"מ סתם שלא להשאיר עד בוקר ולא כתב כזית נראה דהלאו הוא אפילו על כ"ש כן הוא בזכרוני שראיתי בס' הנ"ל. והנה בגוף הדבר לא ידעתי לחלק בין הוצאה מחבורה או מותיר דשני הלאוין אינם מעניני אכילה ומכל מקום צריך כזית בהוצאה אם כן מ"ש מותיר מהוצאה ועכצ"ל דשיעורין הל"מ ועמ"ל פ"א מהחו"מ בשם הרא"מ דדעתו דאכילה משמע כ"ש אך הל"מ אוקמי' אכזית אם כן בכ"מ שיעורו בכזית חוץ ממקומות שפי' חכמינו זכרונם לברכה כגון שיעורי שבת או שיעורי טומאה דהוי כביצה או אכילת יוה"כ דהוי ככותבת אבל היכא דלא פירשו לנו בודאי דינו בכזית כרוב שיעורין בתורה כמבואר ביומא ארץ זית שרוב שיעוריה כזיתים ומבואר להדיא בביצה דב"ש סוברים חמץ בככותבת ושאור בכזית ופליגי לענין ב"י ולענין אכילה גם הם מודים דזה וזה בכזית ע"ש דף ז' ע"ב דב"ש לא ילפי ביעור מאכילה ומכל מקום ס"ל כזית וככותבת לא פחות אף דהם רוצים להחמיר בשאור ואף דאינו אכילה עכצ"ל דז"פ כל היכי דלא נתפרש או מיתורא דקרא כדילפי ב"ש מסתמא השיעור בכזית ככל שיעורי תורה וע"ש ברש"י ביצה דעתו דככותבת בחמץ לב"ש הוי בכלל שיעורין דהל"מ ובתוס' הקשו עליו אבל ז"פ לע"ד דסתמא הוי בכזית חוץ מה שנתפרש. ויש לה"ר לזה מפסחים כ"ז ע"ב דר"י יליף דאב"ח אלא שרפה במ"מ מנותר נותר בבל תותירו וחמץ בב"ת מה נותר בשרפה אף חמץ. ולשיטת המוצל מאש יש פירכא מה לנותר שכן בכ"ש משא"כ חמץ בכזית לכ"ע ע' בביצה א"ו גם נותר בכזית והדקדוק אינו דקדוק דגבי מוציא דחייב מלקות כתב כזית דעל שיעור זה לוקין אבל כאן דעל לאו זה אינו חייב מלקות וח"ש אסור מן התורה אם כן אין נ"מ כ"כ ע"כ לא כתב בפירוש אך יש באמת נ"מ ללאו וח"ש אסור אף בלאוין שאין בהם מלקות אך למי שבקי בס' הר"מ יראה דכ"פ לא כתב כזית וסמך על דבר הידוע עפ"א מה' חו"מ שכתב המניח חמץ ברשותו וכו' קנה חמץ וכו' לוקין ולא כתב כזית וידוע דצריך כזית ע"ש בביצה. וגם אח"ז כתב האוכל חמץ בערב פסח לוקין ולא כתב כזית וכ"פ כתב בפירוש כזית ע"כ אין לדקדק. ואפ"ל הא דכתב גבי מוציא כזית דמבואר שם דצריך עקירה והנחה דהוצאה כתיב בה כשבת ע"ש וה"א כמו בהוצאת שבת אוכלין כגרוגרת ה"נ ע"כ כתב כזית דלענין זה אינו כשבת.