מנחת חינוך · סימן ע״ב, ב׳

וסדר הפרשה מבואר במשנה ור"מ. ביכורים ואח"כ תרומה ואח"כ מע"ר ואח"כ מע"ש ובשנה השלישית ושביעית מע"ע במקום מע"ש ואם אופה עיסה של טבל עיין פ"ה דדמאי בר"מ ובר"ש תרומה קודם לכל דהיא ראשית וגם נתחייב בעוד הי' דגן ואח"כ מע"ר כיון דאיכא במעשר תרומת מעשר דהוא ראשית וגם נתחייב בעוד דגן ואח"כ חלה ואח"כ מע"ש דחלה קודם הואיל ונקרא ראשית ומע"ש אינו נקרא ראשית. ודינים אלו אבאר אי"ה בדיני תו"מ בעזר הגומר עלי. ובהקדים שעבר על ל"ת מכל מקום אם שואל לחכם על הפרשה ממילא הדרא לטבלא ולא עבר וז"פ אם כן בכה"ג דעבר מצוה לאתשולי כדי שלא יעבור על עשה ולא תעשה ונ"מ אם נתערב אינו בטל מחמת דשיל"מ עיין נדרים נ"ט כיון דמצו' לאתשולי וצריך לעיין שם היטב. ונוהג בכל האישים ומ"ש הרהמ"ח בא"י ובזמן שישראל שם כדעת הר"מ שכתב שמצות תו"מ מן התורה אלא בזמן שא"י בישובה וכו' קיצר הרהמ"ח דדעת הר"מ פי"א מהלכות תרומות דאפילו בזמן בית שני לא הי' תו"מ נוהג מן התורה כיון שלא עלו כל ישראל עם עזרא רק בבית ראשון ובבית השלישי שיבנה ב"ב נוהג תו"מ מן התורה ובבית ראשון אף אחר שגלו עשרת השבטים מכל מקום הי' נוהג במקום שלא גלו כגון ביהודה וע' מש"ל במצוה תו"מ. ולענין כל הדברים דין ל"ת זו ככל הלאוין שאין בהם מלקות ואין צריך לכפול בכל פעם ואף שכתבתי לעיל דא"ע בל"ת קודם שנגמר מכל מקום לכתחלה אף קודם שנגמר מצוה עליו להפריש ת"ג קודם כ"נ מפירש"י ובריש פ"ה דפאה משנה ב' מפורש כן. ומבואר בש"ס ור"מ פ"ג מן התורה דאם הקדים מע"ר בשבלים ונתנו ללוי אין הלוי חייב להפריש ת"ג ממעשר זה דכתיב והרמותם כו' אבל אם הקדימו בכרי חייב הלוי להפריש ת"ג ג"כ. וכתב הר"מ דכיון שנעשה דגן נתחייב בתרומה. ובמ"ל הביא דמלשון הר"מ משמע דתיכף שנתמרח אף שלא ראה פני הבית דלא נתחייב מן התורה מכל מקום חייב הלוי להפריש ת"ג וכ"ד תוס' בכ"מ. אך דעת תוס' בתי' השני מבואר דדוקא אם ראה פני הבית ביד ישראל דנתחייב מן התורה אז חייב הלוי אבל קודם שיקבע בראיית פני הבית אף שנתמרח מכל מקום פטור הלוי ע"ש מ"ש. ואם הפריש מע"ש קודם לתרומה ולמע"ר מחויב להפריש מהמעשר שני תרומה ומעשר ראשון ואסור לאכלו קודם כ"ה בתוס' יום טוב פ"ג דתרומות מ"ו בשם פירוש ולא הוזכר שם ת"ג רק אם הפריש מעשר שני קודם מע"ר. ונראה דה"ה קודם ת"ג הדין כך. ואם יש חילוק בין הפריש המע"ש בשבלים או לאחר המירוח מצד הסברא נראה דאין חילוק דאפילו בשבלים מחויב להפריש תו"מ דגם במע"ר אי לאו קרא דוהרמותם הי' חייב בכ"ע ע' תוס' בשבת שם אם כן במע"ש דליכא קרא חייב בכ"ע וגדולה מזו הביא המ"ל שם בשם ירושלמי ע"ש ויבואר אי"ה במצות תו"מ דשם עיקר מקומם של דינים אלו: