מנחת חינוך · סימן ע״ב, א׳

שלא נקדים כו'. כ"ה פ"ג דמס' תרומות ור"מ פ"ד מה' תרומות ותמורה ד' הוא פלוגתא אי לוקין על לאו זה ופסקו הר"מ והרהמ"ח דאין לוקין עכ"מ הטעם ומבואר שם דכ"מ דא"ר לא תעביד א"ע ל"מ ומכל מקום כאן מהני אפילו לרבא מגזירת הכתוב וכ"ה במשנה שם וכ"פ הפוסקים ובתוס' תמורה ד' ד"ה ואיתמר מביאין ירושלמי דחוץ מה שעובר בלאו אם הקדים עובר גם כן בעשה דמ"ע לעשות כסדר הכתוב וכן אם קרא שם למע"ר ולמע"ש בב"א כגון מעשרות כלכלה בחברתה ע"ש נהי דלא עבר על הלאו דלא הקדים המאוחר מכל מקום עובר במצות עשה דמ"ע להקדים הקדום ע"ש אם כן בהקדי' המאוחר עובר בעשה ולא תעשה. וכעת לא ראיתי לר"מ והרהמ"ח שימנו זה בעשה ג"כ. ונלע"ד דלאו הזה א"ע אלא אם חל על התבואה שם טבל והתחייב בתו"מ כגון תבואה שנגמרה מלאכתה וראה פני הבית או משאר דברים שקובעין להסוברים דגם הששה דברים קובעין מן התורה עיין ר"מ ה' מעשרות ובפ"ג מה' תרומות במ"ל הי"ג ואין כאן מקומו ויבואר אי"ה במצות תו"מ אבל אם לא נקבע למעשרות כגון שלא ראה פני הבית או שלא נמרח וכדומה כיון שרשאי לאכלו מן התורה דלא הוי טבל ומותר לאכול ארעי ואף אכילת קבע אינו אסור אלא מדרבנן עיין בהלכות תו"מ אם כן כיון דלא חל עליו עדיין חיוב הפרשה א"ע בלאו אם הקדים המאוחר למוקדם (ומ"מ שם תרומה ומעשר חל בהפריש אף דעדיין לא נקבע וידוע למי שבקי בדינים אלו) כיון שלא חל עליו חיוב המוקדם כלל כנ"ל מצד הסברא וכ"נ קצת מלשון הרהמ"ח שכתב שהחטה כשתדוש ותנקה כו'. שוב האיר השי"ת את עיני ומצאתי ד"ז מפורש ברש"י בשבת קכ"ז ע"ב ד"ה שהקדימו בשבלים כתב מכאן שהמקדים כו' מעשר ותרומה לוקה והנ"מ שנתמרח בכרי לוקה אם הקדים אבל אם הקדים בשבלים אינו לוקה עכ"ל מבואר דרש"י נקט כמ"ד דלוקין בהקדים וכתב דבשבלים אין לוקין ודאי מטעם הנ"ל אף על פי דאפילו נתמרח לא נקבע עד שהוקבע באיזה דבר ע"ש בתוס' דאידגן המבואר שם היינו ככל דינו שראה פני הבית אך גם כוונת רש"י כן. ואפילו לתי' ראשון שבתוס' ע"ש היינו לענין הפרשת תו"מ מצד הסברא בכ"ע חייב בלאו קרא אבל לא זה ודאי מצד הסברא כיון דלא חל עליו חיוב הפרשת תרומה או מע"ר והפריש מע"ש לא עביד מידי דלא ה"ל הקדים כיון דא"ע כלל עדיין בתרומה או מעשר כנ"ל ברור בעזה"י לדינא. ובפרט שרש"י כ' כן והר"מ סתם הדבר אם כן רש"י נקט אליבא דמ"ד דלוקין בכה"ג אין לוקין ולדעת הר"מ דאין לוקין א"ע ג"כ בל"ת ופשוט.