ועמש"ל במצות דיין דדעת הר"מ והרהמ"ח דאם הקללה באה מכלל ברכה אין לוקין דאין אומרים מכלל לאו וכו' והבאתי שם ד' או"ת דבאיסור חמור כגון פרועי ראש ושתויי יין אמרינן מכלל לאו אתה שומע כו' עיין בשבועות אם כן אפ"ל לסברת הר"ן ביומא גבי הקל הקל שכ' דהרבה לאוין חמירי יותר ממב"ד וכרת ע"כ נבלה חמורה מחילול שבת ע"ש. ועיין בשער המלך פי"ד מהמ"א כתב דלאוין הרבה בדבר א' גם כן חמירי ממיתה. ונ"ד בהך גוונ' שכ' הר"ן ע"ש אם כן אפשר בקילל דיין או נשיא דעובר בב' או ג' לאוין כמ"ש לוקין אף אם הי' הקללה מכלל הברכה דחמור מאיסור פ"ר ושתויי יין שהם במביד"ש ואמרי' מכלל לאו כו' ויש לחלק. ולשון הר"מ אם הקללה באה מכלל וכו' כגון שאמר אל יהי ברוך. ולכאורה צ"ע דלא יהי' ברוך למה הוא קללה ז"א רק לא ברכה ולא קללה ע' בקדושין ובר"ן ס"פ שבועת העדות מ"ש על רש"י ובשער המלך פ"ו מה' אישות והפסקתי כאן בין הפרקים ואי"ה בפ' קדושים יבואר:
מנחת חינוך · סימן ע״א, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.