מנחת חינוך · סימן ע״א, ב׳

ואם כו'. וכ"כ הר"מ שם וה"ה אם היה אביו דיין לוקה ג' ואם אביו הדיוט לוקה ב' והנה במקלל אביו בשם והתרו בו חייב סקילה ופטור ממלקות כידוע רק אם לא התרו בו למיתה רק למלקות ג"כ אין לוקין משום מקלל אביו דה"ל לאו שניתן לאמב"ד אך מיירי בקילל בכנוי דא"ח מב"ד משום מקלל אביו עיין ר"מ פ"ה מה' ממרים אך אם הוא בכינוי אינו אלא בלאו ככל אדם מישראל משום לא תקלל חרש אם כן היאך לוקין שני מלקיות משום לאו א' וכבר עמד בכ"ז הלחם משנה בה' ממרים ויבואר אי"ה במצות קללת אב. והלאו הזה ככל לאוין שבתורה לענין פסול לעדות וחיוב מלקות ואם דוקא בשם או בכינוי ג"כ דעת הר"מ והרהמ"ח דאף בכינוי ועמש"ל גבי קללת דיין ותלמד לכאן ולענין תשובה ה"ל עבירה שבין אל"ח. ונ"ל פשוט דלאו זה דנשיא הוא דוקא אם נתמנה וכשר מן התורה למינוי הזה עוברים עליו אבל אם א"ר מן התורה כגון ממשפחת גרים עיין ר"מ פ"א מה' מלכים כיון דלא נתמנה עפ"י התורה רק באלמות אין לו דין נשיא כלל וגם אפשר דלא הוי עושה מעשה עמך אם הוא מושל שלא עפ"י דתוה"ק אך במס' ב"ב ד' גבי הורדוס דאמר לבבא בן זוטא חזי עבדא בישא וכו' ולטייה מר וא"ל כתיב גם במדעך מלך וכו' א"ל האי לאו מלך הוא א"ל לא יהא אלא נשיא וכתיב נשיא בעמך כו' ולפמ"ש קשה כמו דלא הי' לו דין מלך כיון דהי' עבד אם כן לנשיא ג"כ פסול ומאי אמר לי' ונשיא בעמך כו' אך בלאו הכי לשון הגמרא מוקשה דתיכף א"ל מלך הוא וכתיב גם במדעך כו' ואמאי נקט קרא מדברי קבלה ולא א"ל תיכף האי קרא מהתורה ונשיא וגם בלאו הכי אסור לקלל שום אדם ואי דאין עושה מעשה עמך גם מלך מותר כמו שא"ל אח"ז ואין למדין הלכה מאגדה. אך לדינא נלע"ד אם אינו מושל על פי התורה א"ע בלאו הזה כמ"ש כנלע"ד ברור. ונ"ל פשוט דמקלל עצמו דמבואר כאן בר"מ דלוקין מלאו דשמור נפשך וכ"ה בד' הרהמ"ח לקמן פ' קדושים אף אם הי' דיין ונשיא מכל מקום א"ע רק על הלאו דשמור נפשך דבמקלל עצמו ל"ש הלאו דאלקים וכו' וכן נשיא דזה דוקא על אחר ולא על עצמו: