מנחת חינוך · סימן ע׳, ד׳

ויש עוד דין בזה אם מברך השם בשם של ע"ז זה נקרא מקלל בקוסם ומבואר בסנהדרין פ"א ור"מ כאן דקנאים פוגעין בו ובודאי הל"מ ככל הנחשבים שם ואינו מבואר על איזה שם המתברך יהי' חייב ואפשר חייב אפילו על כנויין הנמחקים וצ"ע. והנה הרהמ"ח כאן בשם המתברך הביא השני דיעות אי דוקא הוי' ב"ה או אדנ"י ג"כ וכתב ואינו נסקל עד שיברך בשם מן השמות המיוחדים ולא נתברר בדבריו אי סובר דשם המברך צ"ל הוי' או אדנ"י כסברת הרבה ראשוני' ולשון מיוחד משמע כן אף דבר"מ מבואר ג"כ לשון זה של מיוחדים ודעתו שם דאף בשמות שאין נמחקין חייב הרי דקורא לשמות שאין נמחקין שמות מיוחדים היינו דסמך אמ"ש קודם בפי' דחייב בשמות שא"נ אבל הרהמ"ח סתם הדברים. וכתב עוד הרהמ"ח והטעם דאינו נסקל וכו' ומכל מקום פוגעים קנאים וכו' זו לא שמענו דבלא שם יהי' קנאים פוגעין ובלי שום ספק טעות המעתיק כאן וכצ"ל והמקלל בשם ע"ז אינו נסקל והטעם כו' ומכל מקום קנאים פוגעים בו וז"פ. והנה על לאו זה מצווים כל באי עולם גם ב"נ ואיכא פלוגתא בש"ס אי ב"נ מוזהר על הכנויים ר"י נפחא ור' מיישא ובר"מ פ"ט מהלכות מלכים ה"ו כ' ב"נ שבירך את השם בין שבירך בכינוי בכל לשון חייב משא"כ בישראל ובכ"מ כתב דהר"מ סובר דהלכה כר' מיישא דחייב ב"נ על הכנויים וע"ש שהניח בצ"ע מ"ט פסק כר"מ ולא כר"י נפחא ועלח"מ. והנה לפמש"ל נ"פ אף דלא בעינן שם בשם גבי ב"נ ע' בש"ס ובפרט אם חייב על הכנויים מכל מקום על כל פנים בעינן שיברך בשם היינו אפילו כינוי הנמחק רק דלא צריך שיהי' שם המברך מיוחד או אינו נמחק אבל על כל פנים בעינן איזה שם כי בלא שם לא הוי קללה כלל כמש"ל כנ"ל ברור.