מנחת חינוך · סימן ע׳, ג׳

ודוקא אם מברך על כל פנים באיזה שם אפילו נמחק כיון דבדיין חייב ה"נ או למלקות או ללאו להר"מ והראב"ד שכתבנו לעיל. אבל אם מקלל בלא שם כלל נ"ל פשוט דפטור כיון דגבי דיין והדיוט א"ע כלל בלאו כמש"ל ואין לנו שום כתוב ללמוד זה עכצ"ל דידוע הי' לחז"ל דבלא שם כלל אינו נקרא קללה כלל ואינו בכלל אזהרה דאלקים וכו' אם כן כיון דאין אזהרה כלל אם כן גם במברך את השם בלא שם כלל אינו ברכה כלל ולא הזהיר מזה ופטור לגמרי וכאן דיש לנו לימוד דצריך שם בשם מבנקבו שם היינו דצריך שם המיוחד להרמ"ה ולדעת הר"מ שם שאינו נמחק ואי לאו הפ' בנקבו שם הי' מחויב אפילו בכל השמות כגון חנון אם הוא השם המברך כיון דהוא נכלל בלאו אלקים וכו' כי גם על הדיין עובר בלאו בכינוי ע"כ צריך קרא דא"ח רק במיוחד או באינו נמחק ע"ז הוא חייב סקילה ובשם הנמחק על כל פנים ה"ל באזהרה כמ"ש אבל בלא שם כלל אפילו בלא האי קרא בנקבו שם ג"כ הי' פטור כיון דאינו בכלל אזהרה כלל דאלקים וכו' דגבי דיין ג"כ פטור ע"כ ד' רש"י בסנהדרין ס"ו ד"ה בנקבו וכו' דרמבר"י דדריש בנקבו שם על מקלל אביו לא ס"ל דרשה דלעיל עד שם בשם ואפילו לא בירך שם בשם אלא יתברך יוסי ר"מ בר"י מחייב ע"ש [צ"ע]. ובאמת נראה דבלשון יתברך יוסי לכ"ע פטור כיון דאין אזהרה כלל ע"ז אך ר"מ בר"י דלא ס"ל דרש זה סובר דא"צ שם המיוחד או שאינו נמחק דמוכח מהאי קרא אבל על כל פנים חנון ורחום וכדומה זה בודאי צריך כנלע"ד ברור בעזה"י: