מנחת חינוך · סימן ע׳, ב׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

וכ"ז לענין שמות המתברכי' ולענין שמות המברכים דכ' למעלה דצריך שיהי' שם בשם והנה לענין חיוב סקילה כגון שהשם המתברך הוא משמות הוי' ב"ה או א"ד דעת הר"מ דהשם המברך אם הוא אף בכינוי' שאינם נמחקין ג"כ חייב אבל בכנוים הנמחקים פטור ודעת הרמ"ה דגם שם המברך צריך שיהי' שם ב"ד לכל מר כדאית לי' או שם הוי' ב"ה או א"ד עבכ"מ ובת"ח שנתן טעם לדברי הר"מ. ונראה דזה דוקא לענין חיוב סקילה אבל הלאו דאלקים לא תקלל דמבואר גבי דיין דחייב המקלל בכל שם אף בחנון דהיינו הנמחקים אם כן גם כאן עובר בלאו הזה וג"כ חייב כרת לשיטת הסוברים כן. או אפשר אליבא דכ"ע אם שם המתברך הוא שם הוי' ב"ה או א"ד כיון דבהדיוט הוי קללה בכל שם ה"נ הוי קללה בכ"ש ועובר על לאו זה וג"כ ה"ל בכלל איש כי יקלל וכו' לענין כרת וג"כ חייב מלקות כיון דאין בו חיוב מיתה כמש"ל כיון דגבי דיין לוקה ה"נ כנ"ב. ואם השם המתברך הוא שם הוי' או א"ד דאסור להוציאו לבטלה כמ"ש במצוה הקודמת ועובר בעשה דאת כו' אם כן אם קילל בשם אפילו הנמחק חייב מלקות לכ"ע אף להראב"ד דסובר גבי דיין דאינו לוקה במקלל בשם הנמחק פכ"ו דסנהדרין היינו כמ"ש דה"ל לשאב"מ ולא ריבתה התורה והפלא ה' אלא במוציא ש"ש לבטלה ושם המקולל הוא הדיוט אם כן צריך שם המברך להיות בשם שאסור להוציאו לבטלה אבל כאן אסור משום מוציא ש"ש לבטלה שם המתברך אם הוא הוי' ב"ה או א"ד כמ"ש אם כן חייב מלקות אף דשם המברך הוא שם הנמחק על כל פנים בכלל אזהרה הוא ולדעת הר"מ דגם בדיין בכ"ע חייב עיין לעיל אם כן כאן פשיטא כנ"ל ברור דלענין לאו ומלקות ה"ל כמו הדיוט וחייב בכ"ש כנ"פ וברור. ואם בירך הכנויים הן שאינם נמחקין או נמחקין באיזה שם שיהי' הן בנמחק והן באינו נמחק על כל פנים ה"ל בכלל אזהרה כמו דיין דעל המקלל פטור רק מחמת דמקלל בשם אם כן ה"נ כיון דקלל בשם ה"ל בכלל קללה וחייב מלקות וכרת. ומכל מקום ד"ז בכנויים וגם המברך הוא כינוי תלוי בפלוגתת הר"מ וראב"ד דלהר"מ דלוקין בכ"ע גבי דיין ה"נ אבל להראב"ד כ"ה דא"ע בעשה פטור ממלקות ה"נ אבל כרת נראה דחייב דה"ל בכלל מקלל הן באזהרה והן לענין כרת רק לענין מלקות פטור דה"ל לשאב"מ רק בשם דאסור להוציאו לבטלה כמש"ל דגלי קרא אם כן ה"נ כנ"ב בעזה"י. העולה מזה דנ"ל ברור דכיון דלאו זה מאזהרה אלקים לא תקלל ותרתי משמע הן קודש הן חול אם כן כל מה שחייב בדיין חייב ג"כ כאן רק כאן הוסיפה התורה חיובים אם כן אם א' בירך איזה כינוי אפילו הנמחק רק שבירך ג"כ בשם חייב מאזהרה זו מלקות כמו הדיוט ואפשר ג"כ חייב כרת להסוברים דעל הכינוים בכרת דהוי בכלל כי יקלל כו' וכן אפילו אם בירך שם משמות הוי' או א"ד לפי פשיטות דלעיל רק השם המברך הוא כינוי על כל פנים לא גרע ממקלל דיין דהוא באזהרה זו אך כאן הוסיפה התורה דאם בירך שם הוי' ב"ה או א"ד לכל חד כדאית לי' ובירך אותו בשם המיוחד או בשם שאינו נמחק לכל חד כדאית לי' חייב סקילה ג"כ אבל במקום שא"ח סקילה על כל פנים הוי כמו דיין וחייב על כל השמות הן מתברך והן המברך מלקות מלאו זה וכן כרת.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.