מנחת חינוך · סימן ז׳, כ״ב

צלי דוקא וכו'. ע' פ' כ"צ תוחבו וכו' והיינו מקולס ובתוס' ע"ד ד"ה נחתך וכו' דמצוה להיות מקולס אבל לא מיפסל אם אינו מקולס וה"ר לדבריהם ומרש"י נראה דפסול ומד' הר"מ כאן נראה דאינו מעכב דלא כתב עיכוב בדבר רק כ"צ על כל פנים נראה דמצוה מן התורה להיות מקולס ועיין בתוס' ד"ה כבכ"פ ומבואר שם איזה גדי מקולס דאסור לאכול בזה"ז כל שצלאו כולו כאחד חתך אבר וכו' ששלקו במחובר א"ז מקולס ואיני מבין למה נקט איסורא דרבנן היינו בזה"ז ולא נקט איזה גדי מקולס בזמן הבית לענין מצות התורה בפסח גופא ממילא שמעינן כל דלא הוי מקולס לענין מצוה אינו מקולס גם בזה"ז לענין איסור למה שבק הש"ס מצוה דאורייתא ונקט איסור דרבנן ונ"ל דבלאו הכי קשה מאי זה שאלה איזה גדי מקולס הא מבואר במשנה דתוחב השפוד וכו' ותולה כרעי' חוצה וע"ז אמרי' ר"ט קורהו מקולס אם כן זה הוי מקולס ומאי שואלין איזה גדי מקולס ע"כ נראה דגדי מקולס דמצוה לעשות בפסח היא שתולה וכו' חוצה לו ופרש"י על ראשו וה"ל ככובע על ראש גבור ע"ש אם כן בכה"ג ודאי אסור בזה"ז. אך באמת הגמ' אמר איזה וכו' היינו דל"ד כמו שמבואר במשנה רק אם צלאו כא' אף דלא תלה הכרעיים וכו' הכלל אם הוא צלוי כולו ה"ל מקולס שאסרו חכמינו זכרונם לברכה בזה"ז אף דלענין המצוה ל"ה מקולס רק בתלה וכו' לענין איסור בכ"ע אסור אם צלאו כולו כא' אך אם חתך אין זה מקולס וכרעיו ג"כ אם נחתך א"ז מקולס אך בתולה ה"ל מקולס הכלל לענין המצוה ה"ל מקולס כעין המשנה ובזה"ז ג"כ אסור אכן אם אפילו אינו מקולס כמבואר במשנה רק נצלה כולו כא' אסרו חכמינו זכרונם לברכה בזה"ז כ"נ ואפילו לדעת הר"מ דאין מביא דתולה על ראשו על כל פנים כ' ונותן חוצה ובדרך שאינו תולה ל"ה מקולס אך צלוי כולו אסור כמ"ש וער"מ פ"ח מה' תו"מ וערש"י שם ד"ה איזה שכ' דתנן פ' מקום שנהגו שאסור לאכול צלי במקום שלא נהגו והוא תמוה מה ענין זה לצלי צלי תלוי במנהגא אבל מקולס אסור בכ"מ ע' משנה ביצה פ"ב ור"מ החו"מ ושו"ע והו"ל לרש"י להביא ממשנה דביצה וצריך עיון גדול ול' הגמרא שאסרו לאכול מבואר דזה הוי אסור ולא תלי במנהג ובס' הצל"ח שלי חסר ומבואר דאם נשלק אבר ממנו במחובר אין זה מקולס ובפסח בבהמ"ק אם נשלק במחובר אף אבר א' ודאי כולו אסור דעכ"פ הבליעה הולך בכולו ועיו"ד סי' צ"ב מחלוקת רש"י ור"י ומכל מקום נ"ל דלכ"ע החלק שלא נתבשל א"ע עלי' משום לאו דמבושל דאין זה בישול וע"ש סי' צ"ב.