מנחת חינוך · סימן ז׳, כ״ג

והנה התוס' שם הביאו ראי' דבאינו מקולס לא נפסל מה' שנתערבו עורות פסחיהם דאמרינן שם משום חזה ושוק ומק' וניתי כהן בהדי' ואי אמרינן דפסול באינו מקולס אם כן צ"ל שלם ודלמ' שלמים הוא וכיון שצלאן עם חזה ושוק נאסר מחמת חו"ש. ויש להקשות וכ"ה בפלתי סי' ק"ה דאפשר לצלות שלם דצלי אינו אוסר אלא כ"נ ויתן החו"ש עם הנטילה לכהן והמותר יאכל והניח בצ"ע ולכאורה אין סברא דיקח פסח כחוש ע' במנחות גבי שבת וא"כ בפסח שמן מפעפע בכולו אך קשה אף דמפעפע וליכא ס' מכל מקום מב"מ ברובא בטל מן התורה ע' סוגיא דזרוע בשלה וא"כ היאך ידחה ס' כרת בשביל איסור דרבנן ויצלה כא' משום ס' כרת ואפשר גם איסור דרבנן אסור לעשות בשביל ס' כרת וצ"ע על כל פנים אין ראיית התוס' מכרחת אך באמת אף שא"ר לאכול מחמת דרבנן מכל מקום א"י לעשות פסח כדאמרינן שם קודם דאזדריק וכו' אף דרק מדרבנן אסור לאכול דמה"ת בטל ברוב ע' חוו"ד סי' ק"א ואפשר דשם אין כרת דיעשה פ"ש אבל כאן הוא ס' כרת וצ"ע בזה ועיין כרתי ופלתי סי' ק"ח הקשה על הש"ס דקאמר דאין יכולים לעשות פסח משום חו"ש דצריכין ליתן לכהן ואם הוא פסח א"י לאכול דהוי שלא למנוי' למה לא יבטל החו"ש של הפסח בארבעה חו"ש של שלמים דברובא בטל ולא הוי ר"ל ע"ש ולפמ"ש במצוה הקודמת דפסח שלא למנוי' אינו בטל כלל כיון דהתורה לא זיכתה לו ה"ל ממון גבוה וממון בעלים ל"ב עי"ל.