מנחת חינוך · סימן ז׳, י״ד

והנה בדין נותר לא עיינתי היטב ויבואר במקומו אי"ה אך אכתוב כאן איזה הערה לעורר התלמידי' דלפ"ז דניתר ל"ש בנפסל אם כן היאך אמרינן כאן בגמ' דרבנן ילפי מבושל במ"פ מק"ו מה מים וכו' מכ"ש מ"פ הא אמרינן בכ"ד במס' זו גבי אין בעור חמץ א"ש דחכמים סוברים והכי הלכת' דכל דין שאתה דן תחלתו להחמיר וסופו להקל א"ד אם כן דין זה דמבושל במ"פ יהי' עובר על לאו דמבושל ג"כ תחלתו להחמיר וסופו להקל דאם בישלו במ"פ יהי' עובר עלי' משום מבושל בליל ט"ו והוי להחמיר אבל מיום ט"ו ואילך יהי' להקל דאינו חייב עלי' משום נותר ופטור מכרת ומלקות וחטאת כמש"ל והיא קולא גדולה והיאך נלמד מק"ו להחמיר קצת מה שסופו להקל קולא גדולה ואם הפסח בכה"ג כשר הוי חומרא יותר דחייב משום נותר מלקות וכרת וחטאת בלא זמן קצוב תמיד אחר ליל ט"ו אם כן מאי ק"ו הוא זה. אך באמת ל"ק דהנה מבואר בתוס' שם דאף בלא הק"ו מכל מקום אסור משום צלי אש אך הק"ו הוא למלקות ע"ש אם כן שפיר הוי חומר' דחייב מלקות ואי משום נותר דבלא הק"ו נמי אינו חייב משום נותר כיון דפסול מחמת דאינו צלי אש כמש"ל דבכ"ע דנפסל אינו חייב משום נותר אך קשה כיון דיליף בק"ו אם כן לפ"מ דס"ל לרבנן דצלאו ואח"כ בישלו ג"כ עובר עלי' אם כן גם בבישלו במ"פ אחר הצליי' חייב עלי' וזה סופו להקל דאי לא ילפינן בק"ו אם כן לא יהיה חייב משום מבושל וגם אינו צלי מחמת ד"א כיון דנצלה כ"צ באש לא פסל אח"כ שום דבר אחר כמבואר בתוס' כ"צ שהבאתי רק בישול מריבויא דקרא אם כן בנתבשל במ"פ אחר הצליה דאינו חייב רק משום הק"ו דהוי מבושל הו"ל סופו להקל כנ"ל. אך גם זה לא קשה לפמ"ש הצל"ח דהק"ו אינו רק בבישול אבל צלאו ואח"כ בישלו במ"פ אינו חייב לרבנן דהנה התוס' הקשו היאך ילפינן מבושל במ"פ מק"ו הא אין מזהירין מן הדין ולשיטת הר"מ כמ"ש הרב המגיד פ"ב מהמ"א דכל היכא דאיכא עשה בל"ז שפיר מזהירין מה"ד וע"ש במ"ל שתי' כן קו' התוס' דכאן עשה דצלי אש ושפיר מזהירין מה"ד אם כן זה דוק' בבישלו מעיקר' אבל צלאו ואח"כ בישלו במ"פ אי לאו ק"ו א"ע בעשה כיון דנצלה כס' התוס' פכ"צ שהבאתי אם כן שוב אין מזהירין מה"ד ורבנן מודו דצלאו ואח"כ בישלו במ"פ א"ח משום מבושל יע"ש בצל"ח אם כן כיון דהק"ו הוא דוקא בבישלו מעיקר' במ"פ דאיכא עשה ג"כ אם כן אין סופו להקל כי בלאו הכי א"ח משום נותר כיון דנפסל מחמת דאינו צלי אש כמש"ל. וגם לשיטת התוס' דהק"ו גילוי מילתא אם כן לדבריהם בבישלו במ"פ אפילו אחר הצלי' ג"כ חייב משום מבושל אף דאינו בעשה דצלי אש מכל מקום ניחא דק"ו כה"ג דהוי רק ג"מ ילפינן בכ"ע ול"ש תחלתו להחמיר דל"ה רק ג"מ בעלמא ולא עיינתי בזה היטב וע' סנהדרין ואה"ע סי' ו' ז'.