מנחת חינוך · סימן ז׳, י״ג

ונראה דכשם שאינו מחויב על לאו זה מבע"י היינו בערב פסח ה"ה לאחר ליל ט"ו כגון ביום ט"ו א"ע עליו בזה ואם התרו בו ביום ט"ו על נא אין לוקין רק על לאו דנותר אבל אם הי' לאו דנא ביום הי' לוקין על לאו דנא כי לא נפקע וגם לאו דנותר הי' חל כי נא כל הלילה הוי כמו כל פסח כשר דראוי לצלות ולאכול אלא באמת תיכף בבוקר כיון שאינו בקום אכול צלי א"ע על לאו דנא כלל ולוקין רק על לאו דנותר וז"פ. והנה אלאו דמבושל ג"כ א"ע רק בלילה עיין ר"מ דהיא רק בשעה שישנו בקום אכול צלי אם כן גם בט"ו אין לוקין על לאו דמבושל רק על נותר וגם נראה דעל נותר נמי אינו חייב כיון דנפסל קודם שנעשה נותר לא חל נותר שיתחייב דנותר א"ח רק אם הי' ראוי לאכילה ונתותר אבל אם קודם לא הי' ראוי לאכילה אינו חייב על נותר והוא מבואר בכריתות י"ד דמקשה הש"ס דנחשב כגון שאכל פיגול ומשני בחדא בהמה מיירי בשני בהמות לא קמיירי ופיגול ונותר בחדא בהמה לא אשכחן ופירש"י כיון דנתפגל אם כן ל"ח לא למאכל אדם ולא למאכל מזבח הלכך לא חל עליו נותר ע"כ. חזינין דהיכי שנפסל קודם שנעשה נותר לא חל נותר לחייבו משום נותר לא מלקות ולא חטאת וא"ל דוק' פיגול דלא היתה שעת הכושר דמה"ת לחלק אף דשם באמת ר"ל דבחדא בהמה לא משכחת וזה דוק' בנפסל בדם דנפסלה כל הבהמה וגם בפיגול חייב חטאת ע"ש בגמר' אבל נראה דכ"ה דנפסל קודם שנעשה נותר אינו חייב על נותר כנלע"ד. וראיתי בצל"ח פסחים כ"ח מחדש דבר חדש דכמו דבזבח כשר עוברין בבל תותירו ה"נ בזבח שנפסל עוברין על לאו זה וצריך לשרפו מיד והיא תמו' מסוגי' דכריתות דמבואר דבזבח פסול ל"ש נותר וזה כמה תמהתי עליו אח"ז מצאתי בנוב"י ת' יו"ד סי' י"ג שחכם א' הקשה אותו ק' זו ותירץ דנהי דעובר על הלאו דלא יותיר מכל מקום אינו חייב כרת אם אכל נותר כזה דנותר בעונש כרת כתיב ואוכליו עונו ישא וכו' חילל וכו' ובזבח פסול ל"ש חילול שכבר מחוללת ועומדת כמו כהן טמא שאכל תרומה טמאה דא"ח ע"ש על כל פנים נראה דאם נפסל באיזה צד א"ח משום נותר וזה דוק' בנתבשל דנפסל וא"ל תקנה או אפילו דנצלה מחמת ד"א ולא באש אם כן לא חל נותר אבל בנא דהי' יכול לצלותו הוי כמו כל קדשים כשרים וחייב משום נותר וז"פ.