מנחת חינוך · סימן ז׳, א׳

שלא לאכול וכו'. ער"מ פ"ח מהק"פ ובפסחים מ"א אמרינן ה"ד נא אר"ה אברנים ופירש"י מה שקרוי בלשון פרסי אברנים נקרא בלשון הק' נא ולא ידענו השיעורין דאין אנו בקיאין בלשון פרסי והר"מ כתב כלשון הרהמ"ח שהתחיל מעט מעשה האור וא"ר לאכילת אדם עדיין וצ"ל דשיעור זה הוא קודם מאכל בן דרוסאי עדיין ומאב"ד להר"מ פ"ט מה' שבת הוא חצי בישולו ולרש"י שליש בישולו ומבואר כ"פ בש"ס דלכל עניני' כגון שבת ובש"ע הוי מאב"ד בישול אם כן כאן נמי אם נצלה כמאב"ד חצי צלי' להר"מ ושליש לרש"י לא הוי נא והוי צלי גמור וקודם לזה הוי נא וע' או"ח סי' שי"ח לענין בישול מאב"ד כנלע"ד. ולכאורה אפ"ל לשיטת רש"י שאביא לקמן דלא הוי בישול קודם שנתבשל כל צרכו אפשר נמי לא מיקרי צלי קודם שנצלה כ"צ והוי נא אך מלשון הש"ס ה"ד נא וכו' ולמה לא אמר קודם שנצלה כ"צ וגם מלשון הר"מ והרהמ"ח שכתבו שהתחיל בו האור מעט נראה דהוי קודם מאב"ד וכמאב"ד הוי צלי ומכל מקום צ"ע בזה דאפשר רק לענין שבת כן אבל לשאר ענינים ל"ה בישול ולא צלי קודם שנתבשל או נצלה כ"צ וצ"ע.