והנה כתבתי לעיל דבמ"ע צריך לאכול כזית וע' חולין כ"ח ובכורות ט"ו וסוכה דא"א לצמצם ואם נאמר אף בי"א כן אם כן היאך יוצא בכזית דלמא ליכא כזית אך התוס' שם כ' בשם ר"ש דהוי ס"ס וה"נ שמא יותר מכזית או על כל פנים זית והצד דפחות הוי חד צד נגד שני צדדים והנה באיסור דלוקין על זית הוי ג"כ ב' צדדין דלמא יותר או כזית אך באין לו רק מצה של איסור בענין דעשה דל"ת וע' שאג"א ה' מצה ק' היאך ידחה הא יותר מזית ודאי אסור לאכול דעושה איסור שלא במקום מצוה וצריך זית מצומצם ובמצומצם יש שני צדדים לאיסור שמא פחות מזית וא"י המצוה ועושה איסור ואם הוא יותר עושה איסור שלב"מ מצוה ונשאר רק צד אחד אם כן איך יכול העשה לדחות ועמש"ל ק' הגאון ר"י ור"י תירץ אך בל"ז לא יוכל לדחות כי א"א לצמצם למ"ד בי"א ג"כ א"א לצמצם ולקמן בחיבורי זה כתבתי דלפע"ד ל"ק כלל מא"א לצמצם וא"צ לסבר' הר"ש:
מנחת חינוך · סימן ו׳, ל״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.