מנחת חינוך · סימן ס״א, ד׳

והנה כתבנו לעיל דמבת ג"ש וי"א עד שתבגר יש לה דין זה דמפות' זה דעת הרי"ף והר"מ והרב' ראשונים דפסקו כרבנן דקטנה יש לה קנס ודעת ר"ת מובא ברא"ש וטור דאין לקטנה קנס דפסקו כר"מ דכ"מ שיש מכר אין קנס. ולכאורה נרא' דאף לרה"פ כרבנן מכל מקום בקטנות אין לה דין מפותה כיון דקיימא לן פיתוי קטנה אונס הוא אם כן ה"ל כאונס דנותן קנס אף כשכונס וכן שותה בעציצו כדין אונס אם כן כל הדינים שכתבנו במפותה הוא דוקא בימי נערות אבל בקטנותה ה"ל דין אונס שיבואר לקמן ב"ה. אך דעת הר"מ ידוע היא שפוסק דקטנה יש לה רצון עפ"ב דסוטה. אך לדעת החולקים וסוברים דאין לה רצון אם כן הו"ל דין אונס. אך אפ"ל דלדין זה ה"ל דין פיתוי וצ"ע. ולא ראיתי מי שהתעורר בזה. שוב האיר השם את עיני ומצאתי בס' כתובה ד"מ התעורר בזה וכתב דהר"מ דס"ל פיתוי קטנה הוי פיתוי הוציא מסוגיא שם ולהפוסקים החולקים יש לה דין אונס וצ"ע. ואם פיתה יתומה שאין לה אב דעת הר"מ והרהמ"ח והרבה פוסקים כיון דאין לה אב וקנסה לעצמה אין לה קנס כיון דנתפתתה מחלה ובתוס' רפא"נ ובר"נ כ' שהיא פלוגתא אם יכולה למחול קנס דה"ל דבר שאינו ברשותו דאינו זוכה בקנס עד העמדה בדין דאי בעי מודה ומיפטר וע"ש בסוגיא ובראשונים. וכ"ז בנערה אבל קטנה אפשר יש לה קנס אף להסוברים דמחלה מכל מקום קטנה לאו בת מחילה היא בעניני ממון ואין מעשיה כלום בלא הגיעה לפעוטות ובהגיעה לפעוטות ל"מ מחילתה אלא מדרבנן אבל מד"ת ל"מ מחילה עח"מ סי' רל"ה והתעורר בזה כאן במ"ל פ"ב ד"ה ומשלם והניח בצ"ע. ותמוהים דבריו לע"ד דמבואר בר"מ פ"י מה' מלכים ה"ג דגיורת קטנה שמטבילין אותה ע"ד ב"ד דאם הגדילה יכולה למחות ע"כ אם בא על קטנה שהטבילוה ב"ד הקנס וכתובתה ישליש עד שתגדיל וכו' מבואר דקטנה מפותה יתומה י"ל קנס והתם אין לה אב וע"כ הטעם דקטנה א"י למחול וצ"ע על המ"ל שמסופק בזה וע' תוס' כתובות מ"ב ד"ה לאבי' ואין כאן מקומו להאריך: