מנחת חינוך · סימן ס״א, ט״ו

וכבר הבאתי לעיל בחיבורי מהש"ס דב"ק דמב"ק אינו נפטר בהודאתו אלא אם כן הודה בפני הבע"ד ושלא בפני הבע"ד ל"ה הודאה לפטרו ע' דף ק"ח ע"ב תבעוהו שומר. נ"ל כאן אם יש לה אב אין הודאתו פוטרתו רק אם הודה לפני האב אבל הודאה שלא בפני האב רק בפני המפותה אינו מועיל לפטרו ואם הביא האב עדים אח"כ ודאי צריך לשלם לו דעיקר הבע"ד הוא האב דשייך לו הקנס ואפשר אפילו אם מת האב אחר שהודה בפני הבת מכל מקום מהני אם הבת מביאה עדים וצריך לשלם לה קנס אף דעתה הבת הוא בע"ד דשייך לה מכל מקום בשעת הודאתו הי' שייך לאב ולא לה וה"ל הודאתו אז כמודה לפני אחר שאינו בע"ד ולא נפטר בהודאתו. מכל מקום בזה צ"ע לפי דעת הראב"ד והר"ן שהבאנו לעיל דסוברים דאגמל"מ דהי' שייך לה ומהני מחילה ה"ה אפשר דמהני הודאתו ולדידהו נ"מ באונס דוק. והנה במ"ש דביש לה אב ל"מ הודאתו לבת לפטור מקנס דה"ל שלב"פ בע"ד עיין בפ"ב שם נראה דזה דעת הראב"ד והכסף משנה כ' אף דתשלומין שלו מכל מקום כיון שע"י זכה האב שפיר ה"ל הבת תובעת ע"ש אם כן אפשר דמהני הודאה לבת וצ"ע. וכל האישים הזכרים חייבים בקנס חוץ מחו"ש דלאו בני חיובא נינהו וע"כ אפשר דחייב בקנס וחוב עליו כשישתפה. אך אפשר כיון דלאו בר הווי' הוא כלל אין חילוק בין מצדה או מצדו ופטור כמש"ל. וח"ע וחב"ח עס"י מ"ד דהוי ספק קדושין אם קידש אשה אם כן ספק אי חייב בקנס וא"מ מידו. ואנדרוגינוס תלוי בשיטות אם ה"ל ספק זכר א"מ מידו ולהשיטות דהוי ודאי זכר חייב. ולהראב"ד בה' שופר צ"ע. ובמ"ל פ"א מסופק אם פיתה יבמה לשוק וכנסה כיון דפסקינן דיבמה לשוק הוי ספק קדושין אם הנשואין פוטר אותו מהקנס כיון דהוי ודאי בחיובא וס' בפטור ע"ש דדעתו דפטור ואין כאן מקומו להאריך בדין ס' ממון והמ"ל ס' שלו להסוברים מפותה יש לה קנס באין לה אב או קטנה דיבמה לשוק הו"ל כמו נתגרשה מן האירוסין על כל פנים ושייך הקנס לה ומחלה רק קאי להסוברים דלא מחלה כמש"ל. ודין קנס זה אינו אלא בסמוכין ככל ד"ק ואם תפס ל"מ ועח"מ סי' א' הדינים. ע"כ ביארנו דיני קנס של מפותה ויש עוד דין דחוץ הקנס צריך לשלם בושת ופגם ונכתוב ב"ה בקיצור הדינים.