מנחת חינוך · סימן ס״א, י״ד

ופשוט באותם הנשים שאין להם קנס מחמת דמחזיקין להו כבעולה כגון גיורת ושפחה ושבוי' שנתגיירו יתר על ג"ש וי"א או שהוחזקה בש"ר וכדומה והוא עצמו מודה שהיתה בתולה ודאי פטור כיון דעפ"י עדים פטור וא"י לחייבו רק מחמת הודאת פיו ה"ל מב"ק ופטור דה"ל מרשיע א"ע כנ"פ. ועמ"ל פי"א מה"א כתב דלהרז"ה בחו"ש אי טעין אין לה קנס אך אם לא טען יש לה קנס ול"ש מב"ק בשביל שלא טען ע"ש בד"ה ודע כו'. זה דוקא דבסתם חייב ל"ה מב"ק בשביל שלא טען אבל אם בסתם פטור כהנהו שהם בחזקת בעולה אך ע"י הודאתו נתחייב ה"ל מרשיע א"ע ופטור מטעם מב"ק כמ"ש כנ"פ. ונ"ל דגיורת או שפחה יותר מבג"ש וי"א אך יש לה עדים שלא נבעלה קודם כגון שלא זזה כו' חייב בקנס ואף אם נאמר דלענין כתובה אין לה אלא מנה גבי כתובה לא פלוג רבנן או אפשר דלא סמיך אעדים דסובר דלשבחא קאמרי עמש"ל וכ"ה בר"מ להדיא פי"א מה"א ה"ב ז"ל ומכל מקום תקנו חכמינו זכרונם לברכה לאלו כתובה מאה כו' הואיל והם בחזקת בעולות תקנו לאלו מאה בין נבעלה או לא נבעלה כו' הרי דתקחז"ל הי' כן ומכל מקום נוכל לומר ביש עדים כתובתה מאתים כי הוא כולל שם ג"כ נשאת ולא נבעלה ובנשאת ולא נבעלה ביש עדים לא בריר היאך דעת הר"מ ע' לעיל אבל כאן דחייב מן התורה קנס אפשר דוקא בליכא עדים אבל איכא עדים לא הפקיעו ד"ת. ובכתובה דעת הר"מ דהוא דרבנן הם אמרו והם אמרו אבל כאן אפשר לא הפקיעו חכמינו זכרונם לברכה בודאי בתולה כגון ביש עדים וכ"נ מדהתו"ס כתובות ל"ו ע"ב בד"ה ואלו שהקשו למה שבוי' אין לה קנס הלא מן התורה היא בחזקת בתולה ופי' משום גזרה שלא תנשא לכהן עשאוה כבעולה לכ"ד משמע דוקא משום הך גזיר' דכהן הפקיעו חכמינו זכרונם לברכה הקנס אבל בלאו הכי לא הפקיעו ד"ת אם כן בגיורת דל"ש הך גזרה דאפילו פחות מג"ש אסורה לכהן ויש לה קנס אם כן מה שאין לה קנס ביתרה מג"ש היינו מן התורה ה"ל על כל פנים ספק בעולה אם כן ביש עדים יש לה קנס מן התורה וחז"ל לא הפקיעו כלל כנ"ל. וגם נ"ל בשבוי' באופן דמותרת לכהן כגון דאיכ' ע"א אפילו עבד או שפחה עאה"ע סי' ז' ל"ה בכלל שבוי' כלל ויש לה קנס וגם לענין כתובה נ"ל דיש לה מאתים כיון דתז"ל התירו לכהן לאו שבוי' היא כלל וז"פ.