מנחת חינוך · סימן ס״א, י״ב

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

והנה אפ"ל דאפילו בשפ"כ כיון דדינה כישראלית למצות אפשר חייב ג"כ בקנס אם פיתה אותה אך מחמת דהוי בחזקת בעולה אבל בל"ז אפשר חייב בקנס ונ"מ בח"ש וחב"ח אי אמרינן דהיא בחזקת משומרת אפילו לא נשתחררה עדיין מגיע חצי קנס לאביה וחצי קנס לרבה. ול"מ גילוי לזה דש"כ לא יהי' הדין כאשה רק מחמת דהיא בחזקת בעולה אבל אם היא בחזקת משתמר' בכה"ג שכתבנו מגיע קנס גם על חלק השפחות. ואפ"ל כיון דלאו בת הוי' היא כלל בחלק שפחות ע"כ נתמעט מקנס ע' כתובות ד"מ ע"ב דר"מ ממעט קטנה מולו תהי' לאשה במהוה עצמה כו' וחכמים מרבינן כו' ועמ"ל פי"א מהלכות אישות ד"ה אך עדיין וע"כ לא מרבינן אלא קטנה דעכ"פ בת הוי' היא ע"י אביה או מח"ז וכשתגדל תהיה ראוי' עמ"ל שם גבי חרשת ושוטה אבל בש"כ דליכא צד הוי' כלל נתמעט מקנס ג"כ ע"ש במ"ל. וקטנה או נערה שנתארסה ונתגרשה אפילו יש לה אב דהדין לכל הדברים חוזרת לרשות אביה מכל מקום לענין קנס יש לימוד ע"ז לר"ע דקנסה לעצמה ודעת הר"מ כיון דקנסה לעצמה ממילא מפותה אין לה קנס דמחלה וכבר הבאתי דיש סוברים דקנס א"י למחול וגם אפשר בקטנה אף הר"מ מודה דלאו בת מחילה הוא כמש"ל וא"צ לכפול. ולפמ"ש דאפשר ח"ש וחב"ח יש לה קנס דהיא בחזקת משומרה אם כן אפ"ל אם קידשה אביה כי על חלק ב"ח יש לה אב כמש"ל ה"ז שפחה חרופה והבא עליה אינו במיתה רק באשם ואח"ז נתגרשה אפשר כיון דעל הקדושין לא הי' מיתה לא הוית בכלל מאורסה ושייך הקנס לאביה כי אפשר אינה נקראת מאורסה אלא קדושין שחייבין עליה מיתה אבל קדושין כאלו לא נקראת מאורסה. וגם אפ"ל דאפילו לא נתגרשה עדיין מגיע קנס כי בכלל מאורסה אינה וגם אין ח"מ להמפתה לומר דמיתה פוטרת מתשלומין וא"כ מגיע קנס לאביה וצ"ע. וגם אם נאמר דקטנה מפותה יש לה קנס אף באין לה אב אם נתקדשה מדעת אמה ואחיה דמתקדשת מדרבנן למיאון אפילו בעודה מקודשת אם בא עליה יש לה קנס ואפשר כל דתיקון רבנן כו' והוי א"א גמורה וצ"ע.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.