לדון דיני מפתה. עיין בכתובות ור"מ הלכות נערה בתולה ואכתוב בקיצור הדינים ב"ה. המפתה בתולה שהיא מבת ג' שנים וי"א ואילך שהיא קטנה עד י"ב שנים שהיא נערה או מבת י"ב שנים שהיא נערה עד ששה חדשים שבאה לכלל בגר הן קטנה או נערה חייבה תוה"ק להבועל שיתן קנס חמשים סלעים של כסף מזוקק אם יש לה אב צריך ליתן הכסף הזה לאביה ואם אין לה אב יבואר אי"ה לקמן ודוקא אם אינו כונסה כגון שאינו רוצה לכנוס או הבת אינה רוצית להנשא לו או האב א"ר להשיאה לו בכל אלו צריך ליתן קנס אבל אם כנסה אינו משלם קנס ואם אפילו רוצים לכנוס אך שאסורה עליו אפילו שני' מכל מקום כיון דאסור לכנוס בודאי אין מניחים להם להנשא ומשלם קנס אך באשה האסורה לו אם עבר וכנסה אף דכופין אותו להוציאה נפטר מהקנס דלענין זה מהני הנשואין בדיעבד לפטרו מקנס וע' ש"ס דיבמות דנ"ט גבי אנוסת עצמו ובמ"ל ה"ג שהעלה דל"ד בעולה לכה"ג שמבואר שם בגמרא שמהני נשואין לפטרו מקנס אלא אפילו ח"ל כ"ה דקדושין תופסין מהני הנשואין לפטרו מקנס אך אם היא מאותן שאין קדושין תופסין כלל לא מפטר ע"ש. ונראה מהש"ס דתופס לישנא דכניסה אימת כשלא יכנוס וכן ביבמות ואם נשא כו' כדי לפטרו כו' דוקא נשואין פוטרים מקנס אבל קדושין לחוד לא ואם חוזר לאחר קדושין ומגרשה צריך לשלם הקנס וכ"ה לשון הר"מ כאן המפותה שא"ר להנשא כו' ונתרצו וכנסו כו' נראה דתלוי דוקא בנשואין. ואפשר ליתן טעם להשמטת הר"מ ד"ז דואם נשא פסולה פטור מקנס ועיין במ"ל עמד בזה ואפשר דהר"מ לשיטתו דחופת נדה אינו חופה כיון דלא חזיא לביאה עיין בדבריו פ"י מה"א ואפשר שגם אפילו לאחר ביאה לא נקראת נשואה עשעה"מ קונטרס חופת חתנים אם כן באשה פסולה ל"ה נשואה כלל רק קדושין ולא מפטר מקנס. אך כבר הסכימו האחרונים דבפסולות מודה הר"מ דיש חופה רק בנדה חולק ע"ש בשער המלך באריכות ובאה"ע סי' ס"א על כל פנים זה נראה מבואר דכאן תלוי בנשואין דוקא ולא בקדושין וז"ב.
מנחת חינוך · סימן ס״א, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
