מנחת חינוך · סימן ס׳, ז׳

והנה בהד' אבעיות שהבאתי לעיל שאל לרבעה או פמש"פ דעת הר"מ דהנהו אבעיות הם לענין אם הוי שב"ב ופסק דה"ל ספק שב"ב ובס' שב"ב פסק הר"מ אם פשע חייב ואם מתה באונס פטור ואם תפסו הבעלים א"מ מידם וכבר הבאתי לעיל. ואם שאל פרת מלוג מן האשה ונשאל בעלה עמה ל"ה שב"ב דק"פ ל"ה כקה"ג. וכן אשה שאלה פרה לצורך נ"מ שלה ונשאל בעל הפרה לבעלה ל"ה שב"ב דק"פ לאו כקה"ג עש"ס ור"מ וש"ע שם. עוד אבעיא שם בש"ס שאל משותפים ונשאל א' מן השותפים לו מהו כולו בעליו בעינן א"ד מההוא פלגא דידי' מיהא מפטר וע"ש בש"מ דדוקא על פלגא של השותף הנשאל אבעיא לי' אבל על פלגא של השותף שלא נשאל ליכא ספיקא כלל דודאי חייב דל"ה שב"ב. ובר"מ וש"ע סתמו וכתבו דשאל מן השותפים ונשאל א' מן השותפים ה"ל ס' שב"ב לפיכך אם מתה נראה דהספק הוא על הכל אפילו על חלק השני. וקצ"ע ע' בש"מ שהוכיח דהספק הוא רק על חלק השותף הנשאל אבל על חלק שלא נשאל ודאי חייב ובקצה"ח עמד בזה. ועוד אבעיא שם השותפים ששאלו מא' ונשאל המשאיל לא' מהם מהו כולו שואל בעינן וכו' א"ד לההוא פלגא דשיילי כו' וע' ג"כ בש"מ דהא בעיא דוקא על שותף זה שנשאל לו המשאיל אבל שותף שני שלא נשאל לו המשאיל ודאי חייב ובר"מ וש"ע סתמו וצ"ע. וערש"י שפי' שותפים ששאלו לחרוש בו קרקע של שותפות עכ"ל וכוונתו דאם כ"א עושה מלאכה שלו ודאי כ"א דינו בפ"ע וזה שעושה ומתה ת"י פטור אם נשאל לו והשני חייב וכ"ה בש"ס שם. ובפרט להר"ן בנדרים דכ"א מהשותפים בשעה שמשתמש בו ה"ל כולו דידי' והובא כ"פ בח"ז אך מיירי ששאלו לצורך השותפים ומתה ת"י וגם הר"מ והמחבר סתמו בזה וע' סי' רצ"א דהא דשב"ב פטור דוקא אם נפסד החפץ ברשותו אבל אם מסר לשומר באופן דחייב הראשון על רשות השני ע"ש חייב הראשון אף דהי' אצלו שב"ב מכל מקום חייב על רשות השני דזה ל"ה שב"ב והוא מדברי הר"מ. ובאחרונים הקשו ע"ז מהש"ס הך דאבע"ל בעל בנכסי אשתו שואל או שוכר הוי ואמרינן אגב כו' דבין שואל או שוכר פטור דהוי בבעלים ובאמת לשיטה זו דאם מסר לאחר חייב ולא מפטר מטעם שב"ב אם כן שפיר האיבעיא אי הוי שואל או שוכר ועבנה"מ סי' רצ"א מ"ש בזה. והשואל או שוכר בהמה חייב במזונותיה לדעת הר"מ דצריך משיכה לענין חיוב האחריות ג"כ לענין מזונות צריך משיכה ולדעת הרא"ש תיכף בנסתלקו הבעלים חייב במזונות והובאו דיעות אלו בסי' ש"מ והנה לפלפל בענינים אלו צריך אריכות גדול וכאן באתי רק לעורר קצת: